הסדר הגיאופוליטי העולמי עבר טלטלה משמעותית בשבוע שעבר, הרחק מאור הזרקורים, כאשר ספינת משא בשם Winning Youth עגנה בסין עם מטען של 200 אלף טונות עפרות ברזל. כפי שפורסם ב"טלגרף", המטען הגיע ממכרות סימנדו בגינאה שבמערב אפריקה, פרויקט ענק בהובלה סינית.
במקביל לשינויים הכלכליים, המתיחות הצבאית באזור גואה. תמרונים סיניים אגרסיביים יצרו מצב המוגדר כ"משבר מיצרי טייוואן הרביעי". בעוד בריטניה מנסה לחדש את קשרי המסחר עם בייג'ינג, ברית AUKUS (ארה"ב, בריטניה ואוסטרליה) נערכת לעימות, וצוללות גרעיניות נשלחות לאוסטרליה כחלק מההיערכות מול העוצמה הימית הגוברת של סין.
הפערים הצבאיים בין המעצמות מצטמצמים במהירות; אף על פי שתקציב הביטחון האמריקאי, המתקרב לטריליון דולר, הוא כמעט משולש מזה של סין, כוח הקנייה הסיני יעיל בהרבה בשל עלויות ייצור ושכר נמוכות. תעשיית הספינות הסינית בנתה בתוך ארבע שנים בלבד כלי שיט בהיקף כולל השווה לכל הצי המלכותי הבריטי. הצי הסיני כבר גדול יותר מספרית מהצי האמריקאי, ומחזיק במאגר עצום של טילים בליסטיים והיפר-קוליים המסוגלים לפגוע בבסיסים אמריקאיים בגואם וביפן.
תרחישי מלחמה שנבחנו בפנטגון ובמכוני מחקר מציגים תמונה מדאיגה. מסמך מסווג של הפנטגון שדלף לאחרונה, המכונה "Overmatch Brief", קובע כי ארה"ב עלולה לספוג "תבוסה מכרעת" אם תנסה להתערב בפלישה לטייוואן. הסיבות לכך כוללות את המרחק העצום: צוללות אמריקאיות יצטרכו לשוט כ-6,400 קילומטרים חזרה לבסיס באוסטרליה או כ-3,200 קילומטרים לגואם כדי להתחמש מחדש, בעוד הספינות הסיניות פועלות סמוך לביתן ויכולות לחזור לקרב במהירות.
התרעות פיקוד העורף