בימים האחרונים טראמפ שיגר מסרי אזהרה נוספים כי כוחות ימיים, גדולים יותר מאשר היו מול ונצואלה, עושים דרכם למרחב, ואף הבהיר, כי הוא הציב לאיראן דד-ליין להגיע לעסקה חדשה בסוגיית הגרעין, אם כי סירב לנקוב במועד וטען כי המשטר יודע אותו. הוא אף ציין כי המשטר רוצה עסקה חדשה, אבל שוב סירב להתחייב כיצד יפעל אם המגעים לא יבשילו לכדי עסקה חדשה.
למעשה דומה, שטראמפ נאמן לגישה העסקית של הפעלת לחצים מקסימליים על הצד השני כדי לדחוק אותו לפינה ולהגיע לעסקה הטובה ביותר, מנסה לאמץ את האמירה המפורסמת מהסרט הסנדק כי הוא "הולך להציע לו הצעה שהוא לא יכול לסרב לה".
השאלה כמובן באילו שיטות ואמצעים טראמפ ישתמש כדי לשכנע את המנהיג העליון של איראן לעסקה, אם הלה ימשיך להתמיד בסירובו לדרישות הסף של טראמפ, ובמרכזן אפס העשרת אורניום בשטח המדינה וצמצום פרויקט הטילים.
דבר אחד ברור – בשבועות האחרונים ארה"ב עיבתה משמעותית את מערכיה ההתקפיים וההגנתיים במזרח התיכון, במטרה להגיע למוכנות המיטבית שתאפשר לה להפעיל את העוצמה הנדרשת, ובמקביל לסייע בהגנה על בעלות בריתה במרחב. מדינות המפרץ מצידן הביעו פומבית את ההסתייגויות שלהן מתקיפה אמריקנית בשל החשש לערעור היציבות האזורית.
מנגד, מפרסומים אודות הפגישות שקיים שר ההגנה הסעודי בארה"ב בימים האחרונים, מסתמן שינוי כיוון בעמדה הסעודית וכי הלה העביר את המסר, כי ללא תקיפה אמריקנית, המשטר האיראני עלול לצאת מההסלמה הנוכחית מחוזק יותר. מן הסתם, למסר האחרון עשויה להיות חשיבות במערכת השיקולים של טראמפ האם, מתי ובאיזו עוצמה לתקוף.
זאת, נוכח הסיכון שככל שהמשטר יחוש סכנה גדולה יותר ליציבותו בעקבות תקיפה אמריקנית, כך הוא עלול לתקוף בעוצמה את ישראל ומדינות המפרץ, ובכלל זאת את תשתיות הנפט במדינות אלו.
מעשית, בפני טראמפ ניצבות כמה דרכי פעולה מרכזיות - תקיפה מאסיבית, ובכלל זאת במעורבות כוחות קומנדו, כנגד יעדי משטר ופרוייקטי הגרעין והטילים; תקיפה ממוקדת וסמלית יותר כדי להעביר לאיראן את המסר בדבר רצינות הכוונות שלו להשתמש בכוח, במטרה להימנע מהיגררות לעימות רחב; ניסיון להטיל מצור ימי על איראן, במטרה לשכנע אותו בכדאיות של עסקה; ומתן פרק זמן נוסף לניסיונות לקדם עסקה חדשה, שככל הנראה הינה האופציה המועדפת על טראמפ, מתוך תקווה שעיבוי הכוחות והחשש מפעולה אמריקנית עוצמתית יובילו את המנהיג להתגמש בעמדותיו.
ישראל מצידה צריכה להיות ערוכה לכל התפתחות במישור האופרטיבי, תוך תיאום הדוק עם הממשל האמריקני ובעלות בריתה במרחב, ובכל מקרה להימנע מהתבטאויות פומביות שיכולות יותר להזיק מאשר להועיל.
במקביל, עליה להיערך גם לאפשרות של פתיחת מו"מ בין ארה"ב לאיראן. זאת משום שעסקה חדשה טומנת בחובה הזדמנויות וסיכונים כאחד. מצד אחד, ניצבת האפשרות לעסקה נשכנית, שתמנע מאיראן לתקופה ממושכת מאוד לפתח את יכולותיה ההתקפיות ואת פרוייקט הגרעין, ותאפשר פיקוח חודרני על פעולותיה בתחום.
מהצד שני, ונוכח העמדה העיקשת של המנהיג, קיים הסיכון שאיראן תצליח לרדד את הסעיפים הבעייתיים מבחינתה בעסקה ותפעל, כפי שנהגה בשני העשורים האחרונים, להונות ולקדם בחשאי את הפרוייקטים השונים, ובינתיים תזכה להקלה בסנקציות הכלכליות, באופן שיסייע לה להתמודד, ולו זמנית, עם המצוקות הכלכליות הקשות בהן היא נתונה.
התרעות פיקוד העורף