המתח הגיע לשיא בעקבות דיווחים לפיהם חברת הנפט הממשלתית של מקסיקו, Pemex, עצרה משלוח נפט שיועד לקובה. בתגובה לכך, הבהירה שיינבאום כי ההחלטה על משלוחי נפט היא החלטה ריבונית של מקסיקו ותתבסס בעתיד על שיקולים הומניטריים. היא הזהירה כי הלחץ האמריקאי עלול לעורר משבר הומניטרי רחב היקף שיפגע ישירות בבתי חולים, באספקת המזון ובשירותים בסיסיים אחרים עבור העם הקובני.
למרות הלחץ הכבד, שיינבאום נמנעת מעימות חזיתי עם הנשיא טראמפ. בשיחת טלפון שקיימו השניים ביום חמישי האחרון, תיאר הנשיא טראמפ את השיחה כ"פרודוקטיבית מאוד" ואף שיבח את שיינבאום כמנהיגה אינטליגנטית.
בתוך מקסיקו, שיינבאום מתמודדת עם לחצים פנימיים מצד מפלגת השלטון "מורנה", השומרת על קשרים היסטוריים ואידיאולוגיים עם קובה. מנגד, קיימת ביקורת גוברת מצד גורמים מקומיים התוהים מדוע על מקסיקו להמשיך לספק נפט למדינות חוץ בעוד מחירי האנרגיה בתוך המדינה נותרים גבוהים.
מומחים מציינים כי שיינבאום מנסה לנקוט בגישה זהירה כדי להימנע מקרע פומבי עם הבית הלבן, בדומה למנהיגים אחרים בעולם שספגו תגובות חריפות מהנשיא טראמפ בעקבות התנגדות למדיניותו.
החשש המרכזי באזור הוא שקריסה מוחלטת של הכלכלה הקובנית תוביל לגל הגירה המוני לעבר פלורידה וחצי האי יוקטן במקסיקו. בעוד הבית הלבן טרם הציג תוכנית סדורה לניהול ההשלכות של קריסת המשטר, גורמים דיפלומטיים מעריכים כי וושינגטון תמשיך להשתמש במנופים כלכליים כדי לחנוק את מקורות האנרגיה של האי. עם זאת, אנליסטים מזהירים כי החרפת הצעדים עלולה להוביל למצור פיזי על האי במידה והממשל יחליט כי זהו הצעד הסופי הנדרש להפלת המשטר.
התרעות פיקוד העורף