על פי הכתוב, במהלך העשור הקודם, שתי המעצמות הסוניות היו לכודות במעגל של חיכוך על רקע "האביב הערבי". טורקיה תמכה בשינוי וברפורמות, בעוד ערב הסעודית ראתה בשימור הסטטוס-קוו צורך קיומי. כעת, הנוקשות האידיאולוגית פינתה את מקומה לפרגמטיזם כלכלי ולתיאום ביטחוני. ביטוי מובהק לכך נרשם ביולי 2023, כאשר חברת "בייקאר" חתמה על חוזה לייצוא כלי טיס בלתי מאוישים מסוג Bayraktar AKINCI למשרד ההגנה הסעודי. עסקה זו נרשמה כעסקת הייצוא הביטחוני והאווירי הגדולה ביותר בתולדות הרפובליקה הטורקית. בנוסף, הוקמה חברה משותפת לאלקטרוניקה ביטחונית (SADEC).
גורם מרכזי נוסף המאיץ את ההתקרבות הוא החשש מהשינוי בתפקידה של ישראל באזור. על פי הדיווח, ירושלים נתפסת כמי שעברה מהתמקדות בהישרדות לחתירה להגמוניה אזורית. הרחבת הפעילות הישראלית לזירות כמו קטאר, איראן, לבנון ותימן מאתגרת את מרחב ההשפעה המסורתי של ערב הסעודית במפרץ ומאיימת על האגף הדרומי של טורקיה. בעוד ריאד רואה בישראל משקל נגד אסטרטגי לאיראן, היא אינה מעוניינת לראותה ככוח דומיננטי בלתי מרוסן במפרץ. כעת, שיתוף הפעולה בין טורקיה לערב הסעודית מוגדר לא כמותרות, אלא כאסטרטגיית הישרדות מול האתגרים המשתנים במזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף