"ממשלת ישראל ונתניהו עצמו ניסו להעניש שניים מבני משפחתי,", הצהיר קרלסון בפודקאסט. הוא מסרב לספק פרטים או הוכחות, אך ממהר לספק הסבר מפוקפק למניעיו של רה"מ: "הוא (נתניהו) מאמין באשמת דם - עמלק. כשמישהו מבצע פשע נגדך, אתה מעניש לא רק אותו, אלא את משפחתו, את קו הדם שלו... אין רעיון שהוא פחות מערבי מזה, או יותר אנטי-נוצרי מזה". קרלסון ממשיך ומתאר את הגעתו לישראל כחוויה מאיימת ומסוכנת. הוא מתלונן מרה על כך ששגרירות ארה"ב סירבה לספק לו אבטחה בתוך ישראל או לשלוח נציג רשמי שילווה אותו, וזועם על כך שהופנה לטיפול משרד החוץ הישראלי (ובפרט לסגנית השר שרן השכל, שלדבריו קראה לו "אויב ישראל").
קרלסון הציג את גרסתו לתקרית בשדה התעופה שפורסמה בהרחבה. לטענתו הוא וצוותו תוחקרו קשות על ידי אנשי הביטחון הישראלים לגבי תוכן הראיון עם האקבי, בעוד דרכוניהם מעוכבים. הוא ניצל את התקרית כדי לתקוף את ממשל ארה"ב, וטען כי "אם אתה אמריקני בישראל, אתה יכול להיות בטוח שהממשלה שלך תיקח את הצד של ממשלת ישראל ולא את הצד שלך". קרלסון מתאר את ישראל כ"מדינת משטרה" וכ"מדינת מעקב", ומנסה לצייר תמונה שבה ישראל שולטת למעשה בממשל האמריקני.
“ישראל נוקטת צעדים שאף מדינה אחרת לא עושה"
הראיון עצמו עם השגריר מייק האקבי נמשך יותר משעתיים. קרלסון פותח בהתנצלות רפה על כך שקרא בעבר לנוצרים הציונים "וירוס מוח", אך מיד משתמש בהזדמנות כדי לתקוף את עצם הלגיטימיות של הרעיון הציוני. האקבי, שניכר כי הגיע לראיון כשהוא מוכן היטב לגישתו לעומתית של מארחו, הצליח להדוף שורה של האשמות חסרות בסיס שהטיח בו קרלסון, תוך שהוא מגן בעקביות על מדיניות ארצות הברית ועל הלגיטימיות של מדינת ישראל.
אחד הרגעים הבולטים והמתוחים ביותר בראיון התרחש כאשר האקבי עימת את קרלסון חזיתית עם עדות שקרית ששודרה לאחרונה בתוכניתו. קרלסון אירח את טוני אגילר, שטען כי ראה במו עיניו חייל צה"ל יורה למוות בילד פלסטיני בעזה. השגריר האקבי לא היסס וחשף את העובדות מאחורי הסיפור: "טוני אגילר הוא שקרן", קבע האקבי נחרצות. הוא הסביר כי הילד המדובר אותר חי שבוע לאחר מכן ואף חולץ בבטחה מעזה. "ארבע מדינות שונות היו מעורבות בחילוץ שלו ושל אמו למקום מבטחים, כדי שאם חמאס יגלה שהוא חי הוא לא יהרוג אותו כדי לאמת את הסיפור של אגילר," הדגיש השגריר, והותיר את קרלסון להתגונן בטענה החלשה כי "לא ידע" שאגילר המציא את הסיפור.
כאשר קרלסון ניסה למתוח ביקורת חריפה על היקף הפגיעה באזרחים בעזה, תוך שהוא עורך השוואות נוקבות לפעילות צבא ארה"ב בעיראק ואפגניסטן, האקבי הציג הגנה מנומקת על התנהלות ישראל. הוא הבהיר כי כל אובדן חיי אזרחים הוא טרגדיה, אך הפנה את האצבע המאשימה כלפי חמאס, המשתמש באזרחיו כמגינים אנושיים ודוחף אותם לקו האש. השגריר ציין כי צה"ל נוקט באמצעי זהירות חסרי תקדים: "ישראל נוקטת בצעדים שאף מדינה אחרת, כולל שלנו, לא עושה... הם שולחים הודעות טקסט ומטילים כרוזים כדי למנוע נפגעים אזרחיים".
לאורך הראיון, קרלסון הקדיש זמן רב בניסיון לקעקע את הלגיטימיות של הציונות וזכות הקיום של ישראל, תוך השוואתה למדינות אירופאיות. מול ניסיונות אלו, האקבי סיפק הסבר מקיף המשלב היסטוריה, משפט בינלאומי ואמונה דתית. הוא הזכיר את הצהרת בלפור ואת החלטות האו"ם, ולצידן את הקשר המקראי בן 3,800 השנים של העם היהודי לארצו. "ציוני הוא פשוט אדם שמאמין שלעם היהודי יש זכות למולדת שבה תהיה להם ביטחון והגנה," הסביר האקבי בפשטות.
קרלסון אף ניסה לגרור את השגריר לדיון בתיאוריות קונספירציה הקושרות בכירים ישראלים, ביניהם נשיא המדינה יצחק הרצוג, לפרשת הפדופיליה של ג'פרי אפשטיין, וביקר בחריפות את פגישתו של האקבי עם ג'ונתן פולארד. האקבי הבהיר כי אינו מכיר את הטענות המופרכות לגבי הנשיא הרצוג, והסביר כי פגישתו עם פולארד הייתה פגישת נימוסין לאדם שריצה עונש כבד של 30 שנות מאסר.
בנושא מעמד הנוצרים בישראל, ניסה קרלסון לצייר תמונה של רדיפה ואלימות ממסדית. האקבי הפריך טענה זו לחלוטין באמצעות נתונים דמוגרפיים. הוא ציין כי אוכלוסיית הנוצרים בישראל צמחה מ-34,000 עם קום המדינה לכ-184,000 כיום. "יש שקר גדול שמופץ לפיו נוצרים לא מקבלים יחס טוב בישראל. זה פשוט שקר", אמר האקבי. הוא שיתף מניסיונו האישי כנוצרי אוונגליסטי המבקר בארץ מזה למעלה מחמישה עשורים, ציין כי מעולם לא חש מאוים בישראל, והדגיש את חופש הפולחן המלא ממנו הוא ונוצרים אחרים נהנים במדינה.
בין היתר דנו האקבי וקרלסון בגבולות מדינת ישראל ובהבטחת הארץ לעם היהודי בספר בראשית. קרלסון טען שההבטחה המקורית התייחסה לשטח שמהנילוס ועד נהר הפרת "כלומר כל המזרח התיכון". האקבי השיב: "אני חושב שזה יהיה בסדר אם הם ייקחו את הכל".
התרעות פיקוד העורף