לדברי אותם גורמים, קיין העלה את חששותיו בפגישה שנערכה בשבוע שעבר בבית הלבן עם טראמפ וצוותו הבכיר. הוא ציין כי כל מבצע רחב היקף נגד איראן ייתקל באתגרים ניכרים, בין היתר משום שמלאי החימושים של ארצות הברית נשחק באופן משמעותי על רקע ההגנה המתמשכת על ישראל והתמיכה הצבאית באוקראינה. דבריו של קיין בפגישה זו לא דווחו בעבר.
למרות החששות והדיווחים, הנשיא האמריקאי מיהר להפריך את הספקולציות בפוסט ברשת TruthSocial שבבעלותו, ודחה את הטענות על הסף: "סיפורים רבים מתקשורת הפייק ניוז נפוצו לפיו הגנרל דניאל קיין, המכונה לעיתים ראזין, מתנגד שנצא למלחמה עם איראן", כתב.
"ראזין קיין הוא לוחם גדול, ומייצג את הצבא החזק ביותר בכל מקום בעולם. הוא לא דיבר על אי-התקפה נגד איראן, או אפילו על התקיפות המוגבלות המזויפות שקראתי עליהן, הוא יודע רק דבר אחד, איך לנצח, ואם יגידו לו לעשות זאת, הוא יוביל את החבורה. כל מה שנכתב על מלחמה פוטנציאלית עם איראן נכתב בצורה שגויה, ובכוונה תחילה".
חשש מהיקף המערכה ומאבידות אמריקאיות
בדיונים נוספים שנערכו החודש בפנטגון, הביע קיין דאגה מהיקף אפשרי של מערכה מול איראן, מהמורכבות המובנית שלה ומהאפשרות לאבידות בקרב כוחות אמריקאיים. לדבריו, היעדר תמיכה מבעלות ברית רק יחריף את הקשיים המבצעיים.
בהודעה רשמית מסרה לשכתו של קיין כי בתפקידו כיועץ הצבאי הבכיר של הנשיא, הוא מציג בפני הדרג המדיני "מגוון אפשרויות צבאיות, לצד שיקולים משניים והשלכות וסיכונים נלווים", וכי האפשרויות נמסרות בדיסקרטיות.
מטרות שונות - מערכה שונה לחלוטין
היקף אפשרי של מערכה נגד איראן עשוי להשתנות באופן דרמטי בהתאם ליעדי הנשיא. פגיעה בתוכנית הטילים האיראנית תחייב תקיפה של מאות יעדים ברחבי מדינה הגדולה פי שלושה מעיראק. בין היעדים האפשריים: אתרי שיגור - רבים מהם ניידים - מחסני אספקה, מערכות הגנה אווירית ורשתות תחבורה המשמשות להעברת אמצעי לחימה.
במקביל, הממשל ריכז כוח תקיפה משמעותי במזרח התיכון. טראמפ הודה כי הוא שוקל גם תקיפה מוגבלת שנועדה ללחוץ על טהרן להגיע להסכם שיגביל את תוכנית הגרעין בתנאים נוחים לוושינגטון. איראן הביעה נכונות עקרונית לעסקה, אך נותרו מחלוקות - בין היתר סביב סוגיית העשרת האורניום. השיחות בין נציגים אמריקאים ואיראנים אמורות להתחדש השבוע בז'נבה.
ויכוח פנימי וסדקים בזירה האזורית
בקרב גורמים אמריקאים קיימת מחלוקת סביב רעיון התקיפה המוגבלת. מתנגדיה מזהירים מפני הידרדרות לסבב אלים ובלתי צפוי של תגובות ותגובות-נגד, לרבות תקיפות איראניות נגד יעדים צבאיים ודיפלומטיים אמריקאיים באזור. תומכיה מצביעים על כך שבעבר הגיבה איראן במתינות יחסית לתקיפות אמריקאיות וישראליות, לעיתים תוך תיאום עקיף שמטרתו צמצום נפגעים.
עם זאת, מדינות ערביות במפרץ הבהירו לוושינגטון כי לא יאפשרו שימוש בבסיסיהן לשם תקיפה נגד איראן. איום איראני להגיב נגד כל מדינה שתסייע למבצע מעלה גם סימני שאלה לגבי האפשרות לקבל זכויות מעבר אוויריות - רכיב קריטי במבצע רחב היקף.
מחסור בחימושים והיערכות חסרת תקדים
שתי מערכות יירוט מרכזיות להגנה מפני טילים בליסטיים - THAAD ופטריוט - הופעלו בהיקפים נרחבים בזירות שונות במזרח התיכון. גם הצי האמריקאי השתמש בכמות גדולה של טילי SM-2, SM-3 ו-SM-6 במסגרת הגנה על כלי שיט בים האדום והגנה על ישראל מפני טילים בליסטיים. ייצורם של טילים אלה מורכב ואורך לעיתים יותר משנתיים ליחידה, ואין כיום פתרון מהיר למחסור.
לפי גורמים בוושינגטון, מלאי החימושים הידלדל עד כדי כך שבשנה שעברה ביקש משרד ההגנה תוספת תקציבית של כ-30 מיליארד דולר לרכישת טילים ומיירטים מתקדמים - בקשה שנענתה רק חלקית.
במקביל לדיונים, ריכזה ארצות הברית את הכוח הצבאי הגדול ביותר במזרח התיכון מאז הפלישה לעיראק ב-2003. השבוע אף הורתה וושינגטון על פינוי עובדים לא חיוניים ובני משפחותיהם משגרירות ארצות הברית בלבנון, מחשש שחיזבאללה ייגרר לעימות.
התרעות פיקוד העורף