לפי העיתון, ההיסטוריה הלבנונית נוטה לחזור על עצמה כטרגדיה. לאחר כל עימות צבאי מול ישראל, החל מפלישת 1982, דרך מבצעי שנות התשעים ועד מלחמת לבנון השנייה ב-2006, נגררה לבנון למשברים פוליטיים חריפים או לסכסוכים אלימים, דוגמת השתלטות חיזבאללה על ביירות במאי 2008.
מוקד המתיחות המיידי נובע מעקירתם של תושבים רבים מדרום לבנון ומהדאחייה. הפליטים המחפשים מקלט בתוך הבירה ביירות מעוררים התנגדויות עזות וחרדות מפני שינוי דמוגרפי כפוי. ב"אל-מודון" מציינים כי בדומה לשנות השמונים, אז השתלטו מיליציות על מערב העיר, תושבי ביירות המקוריים חשים שוב כי עירם עוברת "פלישה" של עקורים מהדרום.
המשבר, שהחל במערב ביירות סביב הניסיון להשתמש באצטדיון "קריית הספורט" כמרכז קליטה, זולג כעת גם למזרח העיר. הקמת מרכז פליטים באזור הקרנטינה נתקלת כעת בהתנגדות חריפה מצד כוחות פוליטיים וחברתיים.
הללו טוענים כי המהלך מעורר סיכונים ביטחוניים ודמוגרפיים משמעותיים, הן בשל קרבתו הרגישה לנמל ביירות והן משום שהאזור ממוקם בנקודה אסטרטגית המחברת את רובע אשרפייה הנוצרי לאזורי אל-מתן וקסרואן. התמונות והמונחים הנשמעים כיום ברחוב הלבנוני לקוחים ישירות מימי מלחמת האזרחים החשוכה, ואת מה שיישאר מלבנון בתום המלחמה, כך נראה, אזרחיה עלולים להחריב בעצמם.
התרעות פיקוד העורף