סקרבורו דחק את שומר לפינה והציג לו שאלת כן-או-לא: "האם זה דבר טוב שאיראן, שהיא כנראה מוקד הטרור העולמי הגדול ביותר מאז 1979, סופגת מהלומות והתשתית הצבאית שלה נהרסת במידה כזו?". למרות הניסיונות החוזרים ונשנים, שומר סירב לספק תשובה בינארית של 'כן' או 'לא', ופטר את העיסוק בסוגיה בטענה כי מדובר ב"שאלה מוקדמת מדי".
במקום לברך על הפגיעה ביכולותיה של רפובליקת האייתוללות, בחר הסנאטור להסיט את הדיון להשלכות הגאו-פוליטיות הבלתי צפויות של המהלכים האמריקאיים. "אתה לא יכול לענות על זה ככה, כי מה יקרה בעוד שלושה חודשים? האם זה שווה את זה?" תהה שומר באולפן, והחל לשרטט תרחישי אימה. הוא צייר תמונה קודרת של קריסה כלכלית עולמית אפשרית, והדגיש את האיום הישיר על האזרח הפשוט: "מה יקרה אם הדלק יעלה לשישה דולרים לגלון, והכלכלה שלנו תיפול למיתון עמוק שבו מיליונים יאבדו את עבודתם?".
סקרבורו, שאיבד את סבלנותו נוכח ההתחמקות, קטע אותו בכעס: "סנאטור, אתה לא מקשיב לי... זה הצד הפוליטי, אני שואל אותך אך ורק על הצד הצבאי". המנחה התעקש להפריד בין ההישג הצבאי המובהק נגד משטר הטרור לבין גלי ההדף הכלכליים, אך שומר התבצר בעמדתו וטען כי מדובר ב"השלכות" מציאותיות ובלתי נפרדות מהמהלך הצבאי.
לקראת סוף חילופי הדברים, שומר הודה כי איש אינו מצטער על הפגיעה בבכירי משטר הטרור וציין כי "שני דברים יכולים להיות נכונים במקביל – ייתכן שטוב שמכונת ההרג האיראנית נפגעה, אך בד בבד ההשלכות עשויות לעלות על התועלת". מיד לאחר מכן הוא עבר לתקוף את הנשיא טראמפ, והאשים את הממשל בכך שהוא פועל בגחמניות, ללא תכנון אסטרטגי, ותוך עקיפת הקונגרס. העימות החריג ברשת ms now ממחיש את הפלונטר בוושינגטון: כיצד לבקר את מדיניות הנשיא, מבלי להצטייר כמי שמצרים על פגיעה באויב המר ביותר במזרח התיכון.
התרעות פיקוד העורף