התחמושת שעשויה לשנות את יעדה כוללת בעיקר טילי יירוט למערכות הגנה אווירית. טילים אלו הוזמנו דרך תוכנית ייעודית של נאט"ו, במסגרתה מדינות אירופה מממנות רכישת נשק אמריקני עבור קייב. יוזמה זו הבטיחה את המשך זרימת הציוד הצבאי לאוקראינה, גם לאחר שממשל טראמפ עצר את רוב הסיוע הביטחוני הישיר מצידו של הפנטגון. גורם רשמי בנאט"ו ציין כי מאז הקיץ שעבר, סיפקה התוכנית כ-75 אחוזים מטילי ה"פטריוט" של קייב וכמעט את כל התחמושת עבור מערכות ההגנה האווירית האחרות שלה.
מאז תחילת המתקפה האמריקנית באיראן בסוף חודש פברואר, גובר החשש בבירות אירופה כי קצב האש המסחרר של וושינגטון ירוקן את המלאים ויוביל לשיבושים בהעברת המערכות לקייב. דיפלומטים אירופאים הביעו בפני ה"וושינגטון פוסט" דאגה מפורשת מכך שארצות הברית "שורפת תחמושת" בקצב שיעכב הזמנות. המערכות המבוקשות ביותר כיום הן טילים מיירטים מתקדמים עבור פטריוט ומערכות THAAD, שאותם הצבא האמריקני כבר נאלץ להסיט מאירופה ומזרח אסיה אל המזרח התיכון, כדי להתמודד עם כטב"מים וטילים בליסטיים איראניים.
במקביל לדילמות המבצעיות, מתעוררות גם סוגיות תקציביות חסרות תקדים. הפנטגון הודיע לאחרונה לקונגרס על כוונתו להסיט כ-750 מיליון דולר מכספי מדינות אירופה שהועברו לתוכנית נאט"ו, לטובת חידוש מלאי התחמושת של צבא ארה"ב עצמו, במקום להעביר סיוע נוסף לאוקראינה. במקביל, בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס, אישר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי משלוחי הפטריוט מוושינגטון טרם נעצרו לחלוטין. עם זאת, זלנסקי חשף כי ארה"ב מסרבת כעת לחתום על ערבויות ביטחוניות לקייב ליום שאחרי המלחמה, אלא אם אוקראינה תיכנע לדרישת הקרמלין ותוותר על חבל דונבאס כולו לטובת רוסיה. "למזרח התיכון יש בהחלט השפעה", הודה זלנסקי, בהתייחסו למדיניות האמריקנית המשתנה.
התרעות פיקוד העורף