אחת האינדיקציות המרכזיות לכך היא השינוי שחל בדפוס הפעולה האיראני בזירה האזורית. גורמים בישראל אומרים כי במסגרת ההבנות השקטות שהושגו במגעים בין הצדדים איראן כמעט הפסיקה לירות טילים לעבר מדינות המפרץ, וכעת היא תוקפת אותן רק מפעם לפעם באמצעות כטב"מים, בעוד ירי טילים אינטנסיבי נמשך רק לעבר ישראל.
לפי הגורמים המעורים, אין מדובר בצירוף מקרים אלא בתוצאה של המגעים על דה-אסקלציה: האיראנים סבורים שמתקפות הטילים על מדינות המפרץ כבר השיגו את יעדיהן. הן יצרו בהלה, תרמו ללחץ מצד מדינות המפרץ על וושינגטון לחתור לסיום המלחמה, וגם דחפו כלפי מעלה את מחירי הנפט. כעת, מבחינת טהרן, המשך ירי טילים למדינות המפרץ עלול להביא לפגיעה שתסב נפגעים והרס, ובכך לסכן את הערוץ המדיני.
בישראל סבורים כי גם הפער החד בין המסרים הפומביים של שני הצדדים אינו משקף בהכרח את מצב המו"מ, אלא גם מאבק על שוק האנרגיה. טראמפ, לפי הגורמים, ממשיך להוציא הצהרות אופטימיות שלפיהן הדברים מתקדמים בכיוון הנכון - בין היתר כדי להרגיע את השווקים וללחוץ את מחירי הנפט כלפי מטה. מנגד, האיראנים מפיצים מסרים שלפיהם אין סיכוי להסכם, שהפערים בלתי ניתנים לגישור ושהם אינם מתכוונים להתפשר, ובכך משחקים עם עליית מחירי הנפט. בישראל אומרים כי זהו גם מהלך פסיכולוגי מכוון כלפי השוק.
עם זאת, גורמים המעורים במגעים מדגישים כי במקביל להצהרות האיראניות הנוקשות, המתווכים עצמם טוענים שלא קיבלו מטהרן תשובה שלילית - נתון שמחזק, מבחינתם, את ההבנה שהערוץ החשאי ממשיך לפעול גם כשהמסר הפומבי הוא הפוך.
לצד זאת, ההערכה בישראל היא שטראמפ באמת רוצה לסיים את המלחמה, ואף שואף לעשות זאת בתוך שבועיים עד שלושה. אלא שהרצון הזה עדיין לא מבטיח הצלחה. טראמפ, אומרים הגורמים, לא יוכל להסתפק רק בהכרזה על ניצחון צבאי, גם אם יטען שארה"ב וישראל פגעו קשות ביכולות האיראניות. כדי לסגור את המהלך, הוא יצטרך להציג גם הישג מדיני מוחשי - הסכם, או לפחות מראית עין של הסכם מכובד, שבמרכזו ויתורים איראניים שאפשר יהיה להציג לציבור האמריקני.
אחת הדוגמאות שמוזכרת כאופציה היא דילול בהעשרת האורניום. בישראל מוסיפים כי זה בדיוק מוקד הספק - האמריקנים נראים כבעלי נטייה להגיע להסכם, בעוד שהאיראנים, לפחות בשלב זה, נוטים לדחות, או לכל הפחות לנהל את המגעים בקו קשוח מאוד.
לצד זאת, יש גם מתווכים לא שגרתיים, כאשר פקיסטן היא אחת הדוגמאות הבולטות לכך. בישראל אומרים שכאשר הצדדים באמת רוצים לדבר, הם יודעים לעשות זאת גם בלי מסגרת פורמלית - באמצעות מתווכים וערוצים עקיפים.
על פי גורמים ישראלים, האמריקנים מקשיבים לעמדות ישראל, אך מעריכים שבסופו של דבר טראמפ יקבל את ההחלטה לפי שיקוליו. בינתיים, מבחינת ישראל, כל עוד הלחימה נמשכת - מבקשים למצות כל יום וכל שעה. לדברי הגורמים, נכון לעכשיו גם לא הועלתה דרישה להפחית את עוצמת התקיפות הישראליות במסגרת המגעים.
נקודת הזמן הקרובה שמסומנת בישראל היא שבת - המועד שאליו הצמיד טראמפ את האולטימטום שלו. לפי הגורמים, עצם קביעת הדד-ליין הזה מצמצמת את מרחב התמרון שלו ומקשה עליו לחזור בו בלי תוצאה כלשהי.
במקביל, בירושלים מציינים כי דובר על אפשרות של פגישה בפקיסטן, אך נכון לעת הזאת אין לכך אינדיקציות ממשיות בשטח ואין מידע שמלמד שהמפגש אכן יוצא לפועל. עד אז, ההערכה בישראל היא שההצהרות הפומביות יימשכו - אבל המבחן האמיתי יתרחש הרחק מן המצלמות, בערוצים שבהם המו"מ כבר מתנהל בפועל.
התרעות פיקוד העורף