ברקע הדברים, סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" דיווחה מפי מקורות ביטחוניים כי אתרים בולטים בדמשק, ובהם מלונות "פור סיזנס" ו"שרטון" וכן ארמון הנשיאות, משמשים, לפי הטענה, מוקדי נוכחות של יועצים זרים. לפי הדיווח, אתרים אלה עשויים להפוך ל"יעדים לגיטימיים" אם נוכחות זו תימשך.
רחל סבר כי הצהרות מסוג זה משתלבות בדפוס רחב יותר של איומים איראניים כלפי כמה מדינות באזור בתקופה האחרונה. לדבריו, המטרה היא להרחיב את המרחב הגיאו-פוליטי של העימות וליצור לחץ בכמה חזיתות במקביל, גם אם אין בכך בהכרח עדות ליכולת ממשית לממש את האיומים.
הקו החדש של דמשק והלחץ האיראני הגובר
בדיווח צוין כי ההתבטאויות האחרונות משקפות גם שינוי עמוק יותר ביחסים בין טהראן לדמשק. בתקופת המשטר הקודם שימשה סוריה, לפי הכתבה, ציר מרכזי בהעברת אמצעי לחימה וכספים לחיזבאללה, במסגרת מה שכונה "החוליה הזהובה" שקישרה בין איראן לבין מזרח הים התיכון.
ואולם, נפילת המשטר הקודם ועליית הנהגה חדשה בדמשק הובילו, לפי הדיווח, לשינוי מהותי במשוואה. הממשלה הסורית החדשה אימצה, לפי הנטען, עמדה ברורה נגד שימוש בשטחה כנתיב להעברת נשק איראני או כפלטפורמה לעימותים אזוריים, מה שתרם להיחלשות ההשפעה האיראנית ולאובדן אחד מנתיבי האספקה המרכזיים שלה.
רחל העריך כי התפתחות זו היא אחד המניעים המרכזיים להסלמה האיראנית, וכי טהראן מבקשת באמצעות האיומים להפעיל לחץ על דמשק כדי להשיב לעצמה חלק מערוצי ההשפעה שאיבדה, או לכל הפחות לערער את הקו החדש שמובילה ההנהגה הסורית. בתוך כך, לפי הדיווח, הרשויות בסוריה תגברו כוחות לאורך הגבולות עם לבנון ועיראק, במהלך שנועד להדק את השליטה במעברים ולמנוע שימוש בהם לצורך הברחת נשק או תנועת קבוצות חמושות. מהלך זה תואר כחלק ממדיניות של "ביצור פנימי" שמקדמת ההנהגה הנוכחית.
לדברי רחל, סוריה מבקשת בבירור לשמור על מדיניות של הימנעות מהסתבכות בעימות, בין היתר לנוכח חולשתה הצבאית לאחר שנות המלחמה. הוא הוסיף כי אם תותקף, אפשרויות התגובה שלה יהיו בעיקר במישור המדיני והדיפלומטי, ולא הצבאי.
לדבריו, גישה זו תואמת גם מגמה רחבה יותר בעולם הערבי, המבקשת להימנע מעימות פתוח עם איראן בשל העלויות הגבוהות ואי-הוודאות באשר לתוצאותיו.
התרעות פיקוד העורף