כלי שיט המעוניינים לעבור במצר הורמוז צריכים להיות ממדינות ידידותיות לאיראן, וחלקם צריכים לשלם עמלות במטבע סיני או במטבעות קריפטוגרפיים לפני שיעברו בבטחה בליווי כלי שיט איראניים, כך על פי דיווח של בלומברג.
אחד המקורות אמר שפקיסטן מחפשת את הספינות הגדולות ביותר שהיא יכולה למצוא באזור, כולל מכליות נפט-על המסוגלות לשאת 2 מיליון חביות כל אחת. הסדרת המעבר שלהן תהיה דרך להראות את הצלחת המאמצים הדיפלומטיים להביא את הסכסוך לסיומו. על פי הדיווח, לפחות שתי חברות ענקיות בתחום הנפט קיבלו את ההצעה.
הוועדה לביטחון לאומי של איראן אישרה הצעת חוק שתטיל אגרות על מעבר במצר הורמוז, כך דיווחה סוכנות הידיעות האיראנית פארס. כעת גורמים שחוו את הסיטואציה מדברים על כך באנונימיות כדי לחשוף את קווי המתאר של המערכת. על פי העדויות, מפעילי ספינות צריכים ליצור קשר עם חברה מתווכת המקושרת למשמרות המהפכה, ולספק מידע על בעלות הספינה, הדגל שהיא מניפה, פירוט של המטען שהיא נושאת, היעד, רשימת אנשי הצוות ונתונים ממערכת הזיהוי האוטומטית שלה, או AIS - כלי שספינות משתמשות בו כדי להקליט ולשדר את מקומן.
המתווכת מעבירה את המידע לפיקוד המחוז הורמוזגן של חיל הים של משמרות המהפכה לבדיקות רקע על הספינה, כדי לוודא שאין לה קשרים לישראל או לארצות הברית, או למדינות אחרות שאיראן מחשיבה כאויבות. אם הספינה עוברת את הקריטריונים, מתחילים דיונים על גובה האגרה.
הגורמים אמרו כי לאיראנים יש מערכת דירוג של מדינות מ-1 עד 5, כאשר ספינות ממדינות הנחשבות ידידותיות לאיראן נוטות יותר לקבל תנאים טובים יותר. עבור מכליות נפט, המחיר ההתחלתי במשא ומתן הוא בדרך כלל בסביבות דולר אחד לחבית נפט, והאגרה משולמת ביואן סיני או במטבעות יציבים - מטבעות קריפטוגרפיים הצמודים לערך המטבע הקשה. לצורך הדגמה, מכלית-על של נפט יכולה לשאת עליה כ-2 מיליון חביות, מה שאומר שהיא תצטרך לשלם סכום השווה לכ-3.2 מיליון ש"ח לפחות למעבר במצר.
לאחר תשלום האגרה, משמרות המהפכה מנפיקים קוד היתר והוראות מסלול. מצופה מהספינות להניף את דגל המדינה שניהלה משא ומתן על הסכמי המעבר, ובמקרים מסוימים לשנות את הרישום הרשמי שלהן לאותה מדינה. כשהספינה מתקרבת למצר הורמוז, הספינה משדרת את קוד הגישה שלה ברדיו בתדר גבוה מאוד, ופוגשת בסירת סיור המלווה אותה דרך המעבר.
על פי בלומברג, נתוני מעקב אחר כלי שיט מראים כי תנועת הספינות דרך מצר הורמוז עלתה מעט בשבוע האחרון, אם כי מדובר רק בחלקיק קטן מהפעילות שלפני המלחמה.
עוד נכתב בדיווח שהבסיס המשפטי להטלת אגרה על ידי איראן אינו ברור. למדינות יש בדרך כלל גבולות טריטוריאליים המשתרעים על פני 12 מיילים ימיים - כ-22 קילומטרים - מקו החוף שלהן, שבהם הן רשאיות לבדוק כלי שיט. איראן כתבה החודש במכתב לארגון הימי הבין לאומי - גוף הפיקוח העולמי על הספנות - כי ספינות הקשורות למדינות שאינן עוינות יכולות לעבור בבטחה דרך מצר הורמוז, ושהיא מגבילה ספינות ממדינות הנחשבות עוינות.
"כמדינת החוף הגובלת במצר, הרפובליקה האסלאמית של איראן, בתיאום מלא עם העקרונות והכללים שנקבעו במשפט הבין לאומי, הגבילה את מעבר כלי השיט השייכים או הקשורים לתוקפים", נכתב במכתב.
בעלי ספינות ומפעיליהן מתמודדים עם שאלות משפטיות קשות בנוגע לשאלה אם עליהם לשלם אגרה, אילו כללים, סנקציות ואמנות עשויים להיות מיושמים על ידי ארצות הברית ואיראן, ומה עשוי להיות מכוסה על ידי הביטוח שלהם.
"אני חושב שהמלחמה באיראן העלתה שאלות ואתגרים רבים עבור המשפט הבין לאומי, אולי בין היתר משום שנראה כי שני הצדדים היו מעורבים בפעילויות אשר, בלשון המעטה, הן שנויות במחלוקת ביותר על פי המשפט הבין לאומי או על פי כללים שנקבעו", אמר צ'ואה.
עלויות הביטוח זינקו באופן דרמטי עבור ספינות שרוצות לחצות את מצר הורמוז. כמה כלי שיט נפגעו מטילים בזמן שעגנו במפרץ הפרסי או במצר. ב-31 במרץ, מכלית נפט כוויתית נפגעה על ידי לפחות רחפן אחד ליד דובאי, וגרמה לשרפה ולנזק לגוף הספינה. גם הבטחות אמריקאיות לליווי ימי - שעדיין לא מומשו - וגיבוי הביטוח על ידי המדינה לא סיפקו את בעלי הספינות כדי שיהיו מוכנים לסכן את אנשי הצוות שלהם.
משא ומתן עם משמרות המהפכה על גישה לשיט גם הוא לא נתפס כאופציה בטוחה עבור בעלי הספינות ומפעיליהן. מומחים אמרו שלמרות הסיכונים הפיזיים ועלות הביטוח, סגירת עסקאות עם משמרות המהפכה, הכפופים לסנקציות מצד ארצות הברית, האיחוד האירופי ובריטניה, מעמידה ספינות בסיכון להפרת סנקציות או כללי איסור הלבנת הון.
התרעות פיקוד העורף