לדבריו, המרחק הגיאוגרפי אינו בהכרח המדד המרכזי למורכבותו של מבצע חילוץ. "לפעמים גם אם מדובר באזור קרוב וכלי אחד כמו מסוק מחלץ, זה יכול להיות הרבה יותר מסובך ומסוכן מהמקרה הנוכחי", אמר. כדי להמחיש את דבריו הזכיר אירועים קשים מן העבר: "אקח את המקרה של רון ארד, שהוא נפל בתוך ים של מחבלים בלבנון; אקח את המקרה של אסון השייטת, ש-11 לוחמים היו לכודים שם בין מאות אנשי חיזבאללה, ובכל זאת חילצנו אותם".
באשר למקרה האמריקני הנוכחי, ציין בן אליהו כי למרות תנאי השטח הקשים, מערך האויב בזירה היה דליל יחסית, נתון שאפשר עליונות אווירית. "היתרון האדיר שיש למחלצים האמריקאים במקרה הזה, וגם לנו במקרים שלנו, הוא שאתה מהאוויר יכול להתביית על הנווט שנפל, כי יש מכשירים שמכוונים אותך בדיוק להגיע אליו. יכול להיות תיאום מדויק בין הניצול לכוחות ממעל", הסביר.
עוד הוסיף כי הכוחות המחלצים הצליחו לייצר מעטפת הגנה סביב הלכוד. "יצרו מעגלים גם של תצפית וגם של אש מסביבו בלי לפגוע בו, עד שהמסוקים הצליחו לחוג ולהגיע לנקודה שבה הם יכולים להוריד כבל ולשלוף אותך החוצה", אמר.
"קרה לי נס"
במהלך הריאיון שיתף בן אליהו גם בחוויה האישית שלו כטייס שנטש את מטוסו תחת אש כבדה בחזית המצרית. הוא תיאר מציאות מבצעית שבה היכולות הטכנולוגיות היו מוגבלות בהרבה, וההישרדות נשענה לא מעט על תנאי השטח והמזל. "מקרה שקרה לי, שפחות או יותר היה נס. אני נפגעתי וצנחתי, אבל למזלי הרב, בגלל שהרוחות בארץ מערביות, אז לאורך זמן - כי זה היה די גבוה שנטשתי והשהייה באוויר הייתה מספיק ארוכה - הן סחפו אותי עד למטרים ספורים בצד שלנו של התעלה", שיחזר.
בן אליהו תיאר גם את הרגעים הדרמטיים במהלך הצניחה, כשכוחות האויב ניסו לפגוע בו עוד בטרם נחת על הקרקע. "זה היה כל כך צפוף, גם תוך כדי צניחה היו סביבי מטחים של ירי שניסו לפגוע בי על המצנח", סיפר. כשנשאל על התחושות באותם רגעים, השיב כי המחשבות מצטמצמות להישרדות בלבד: "אני רוצה להגיע לקרקע, אתה עוד לא חושב".
לדבריו, זהו גם הלך הרוח המאפיין טייסים המבצעים גיחות מעל שטחי אויב רוויי איומים. "אתה אמנם מרוכז במלחמה, אבל גם אז חושב שמשהו עלול לפגוע בך", אמר. בן אליהו חתם בנימה מפוכחת, כשציין כי גורלם של טייסים בקרב לעולם אינו ודאי: "מקרים רבים הסתיימו בנפילה בשבי, מקרים אחרים בהצלחה - וככה זה במלחמות".
התרעות פיקוד העורף