הרפובליקה האסלאמית נועדה לשרוד יותר מאדם אחד, שכן היא נשענת על מוסדות מרובים שנועדו לשמר אותה. בזמני משבר, שני עמודי תווך תומכים בה: הכוחות המזוינים, שממשיכים את המלחמה ומטילים עלויות על ארצות הברית וישראל, ומנגנון הדיכוי הפנימי, המתעמת עם האיום הקיומי האמיתי של המשטר, העם האיראני.
הישרדות המשטר תלויה כעת בדמויות מפתח בפרלמנט, במשמרות המהפכה האסלאמית (IRGC), במועצה העליונה לביטחון לאומי (SNSC), במערכת המשפט וברשויות אכיפת החוק הלאומיות. כך ע"פ ניתוח של ה-FDD, הקרן להגנת הדמוקרטיות, מכון מחקר לא מפלגתי שבסיסו בוושינגטון המתמקד בביטחון לאומי ומדיניות חוץ.
הוא החל את הקריירה שלו בהצטרפות למשמרות המהפכה והתקדם למפקד חיל האוויר שלהם. במהלך מחאות הסטודנטים האיראניות בשנת 1999, הוא פיקח על הדיכוי האלים שבו כוחות הביטחון השליכו סטודנטים מגגות מעונות. מאוחר יותר הוא התרברב, "הייתי בין אלה שביצעו מכות ברחוב ואני גאה בכך". לאחר מכן הוא מונה לאחראי על המשטרה הלאומית של איראן, קו הדיכוי הראשון של המשטר נגד התנגדות.
במהלך כהונתו כראש עיריית טהרן באמצע שנות ה-2000, קאליבאף ניהל מספר שערוריות שחיתות, כולל העברת כספים ורכוש עירוניים לחברות הקשורות למשמרות המהפכה, מעילות הקשורות לפרויקטים של פיתוח ומאמצים לחסום חקירות.
כיושב ראש הפרלמנט, הוא התחייב לתמוך בחמאס ובג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במהלך פגישות עם פקידיהם בשנת 2024, ולאחרונה התנגד לפשרה עם וושינגטון באומרו, "אנחנו בהחלט לא מבקשים הפסקת אש; אנחנו מאמינים שעלינו להכות את התוקפן בפה".
אל-קַדְר עומד כעת בראש ה-SNSC, הגוף המתאם את המדיניות הצבאית, המודיעינית והחוץ של איראן, תוך עיצוב החלטות בנושאי מלחמה, ביטחון פנים ותוכנית הגרעין. כמפקד ותיק במשמרות המהפכה, הוא סייע בהנחת היסודות לרשת הפרוקסי האקס-טריטוריאלית של טהרן שהתפתחה לכוח קודס, ומאוחר יותר שימש כסגן מפקד משמרות המהפכה בין השנים 1997 ל-2005, ופיקח על פעולות פנים וחוץ.
הוא ספג סנקציות במספר תחומי שיפוט בגין הפצת נשק ודיכוי. מועצת הביטחון של האו"ם מינתה אותו בשנת 2007 במסגרת החלטה 1747 בשל קשרים לתוכניות הגרעין והטילים של איראן, צעד שאומץ מאוחר יותר על ידי האיחוד האירופי (EU). בריטניה הטילה עליו סנקציות בשנת 2023 בשל פעילות גרעינית.
הקריירה של אל-קַדְר עוברת גם דרך מנגנון הביטחון הפנימי של המשטר. כסגן ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים לתיאום הבסיג', הוא עבד ישירות עם כוח הדיכוי העיקרי של המשטר, ובהמשך מילא תפקידים בכירים במערכת המשפט, אשר ממסדת את הדיכוי באמצעות מעצרים והעמדות לדין. קנדה הטילה עליו סנקציות בשנת 2022 בגין הפרות בוטות של זכויות אדם הקשורות לדיכוי מחאות על ידי המשטר.
וושינגטון הטילה עליו סנקציות בשנת 2010 במסגרת צו נשיאותי 13382 בשל קשריו לתוכניות הגרעין והטילים של איראן, כאשר האיחוד האירופי הוציא צעדים דומים. האינטרפול שמר על אזהרה אדומה בשל תפקידו בפיגוע AMIA בארגנטינה בשנת 1994 בו נהרגו 85 בני אדם. כמפקד כוח קודס בין השנים 1988 ל-1998, הוא קשור גם לפיגוע בצריפים בביירות בשנת 1983 בו נהרגו 241 אנשי צבא אמריקאים, לפיגוע במגדלי חובר בשנת 1996 ולפיגוע בשגרירות בתימן בשנת 2008.
אג'עי, איש דת, מכהן כנשיא בית המשפט העליון של איראן מאז 2021 לאחר שכיהן בעבר כראש משרד המודיעין (MOI) ותובע כללי. בתי המשפט ומשרד המודיעין של איראן פועלים במשותף כדי למקד מתנגדי משטר ולקודד את הדיכוי, כאשר אג'עי ניהל את שתי המדינות.
במהלך כהונתו כשר המודיעין במהלך המחאות ב-2009, הוא ספג סנקציות מצד ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי על פיקוחו על מעצר שרירותי של מפגינים, אשר לאחר מכן עברו עינויים ואולצו להודות בשווא תחת חקירות קשות.
איראן רשמה עלייה שנתית בהוצאות להורג מאז שנכנס לתפקיד ראש מערכת המשפט בשנת 2021, וכעת הוא מפקח על התליות הפומביות של מפגינים שנעצרו במהלך גל ינואר 2026, בעקבות איומים קודמים להראות "אי רחמים".
ארצות הברית הטילה עליו סנקציות בשנת 2010 על תפקידו כסגן ראש פיקוד אכיפת החוק של איראן, שפיקח על הדיכוי האלים של מחאות 2009, בסיס שהוחזר מאוחר יותר על ידי האיחוד האירופי בשנת 2011 ונשמר על ידי בריטניה בשנת 2020. ככל שהדיכוי נמשך, קנדה בשנת 2024 ואוסטרליה בשנת 2026 הטילו סנקציות דומות, כולן בציטוט אחריותו הפיקודית לדיכוי אלים ולמעצר שרירותי.
תפקידו בטרור האיראנים קריטי במיוחד בזמן מלחמה, לאחר שהורה על מעצרם של יותר מ-21,000 בני אדם במהלך מלחמת 12 הימים והודיע על יותר מ-500 מעצרים נוספים מאז תחילת הסכסוך הנוכחי. הוא גם איים באופן מנע על מפגינים, והזהיר כי כוחותיו "מושכים את האצבעות על ההדק".
התרעות פיקוד העורף