לדברי קלאסון, הקרמלין עלול לפתוח במבצע ימי קטן בים הבלטי כבר בטווח הזמן המיידי. המטרה האסטרטגית מאחורי מהלך כזה אינה בהכרח כיבוש נרחב, אלא איתור נקודות תורפה וסדקים בתוך הברית הצבאית המערבית.
בספטמבר האחרון פרסמו הכוחות המזוינים של שבדיה דו"ח המצביע ישירות על יעד אפשרי, האי גוטלנד. על פי הדו"ח, רוסיה עלולה להשתלט עליו במפתיע באמצעות הנחתה ימית או מוצנחת. עם זאת, הרמטכ"ל השבדי מבהיר כי לרוסיה ישנן אפשרויות רבות נוספות מתוך מאות אלפי האיים באזור. "זה לא חייב להיות מבצע רחב היקף", הסביר קלאסון, "אלא הפגנת כוונות, שלאחריה יוכלו במוסקבה להמתין ולבחון את התגובה בדרג הפוליטי".
גם המודיעין הצבאי השבדי שותף לדאגה. בדו"ח שפרסם לאחרונה, הוזהר כי האיום מצידה של רוסיה רק ילך ויגבר. מוסקבה בונה את כוחה הצבאי בקרבת שבדיה וכבר כיום מסוגלת להנחית מכה מוגבלת באזור. ההערכה היא כי בתוך חמש שנים המצב יחמיר, ורוסיה תשיג יכולת לבצע מתקפה חמושה לכיבוש שטחים נרחבים ולבסס עליונות ימית ואווירית בים הבלטי.
קלאסון אף מזהיר כי סיום המלחמה באוקראינה לא יביא עימו שקט לאירופה. נהפוך הוא, רוסיה תוכל להתארגן מחדש ולהסיט משאבים מערבה. הוא אינו פוסל אפשרות שהרוסים יתכוננו לעימות צבאי במטרה לחדש התפשטות גיאופוליטית המזכירה את האימפריה הרוסית ואף את ברית המועצות.
על רקע האיומים, שבדיה נערכת במרץ. המדינה בונה בימים אלו שתי צוללות חדשות אשר צפויות להיכנס לשירות מבצעי לקראת שנת 2028 ויסיירו באגף המזרחי של נאט"ו בים הבלטי. במקביל, שטוקהולם ממשיכה לעמוד לצד קייב, ובחודש מרץ 2026 הקצתה 56 מיליון יורו נוספים לקרן התמיכה באנרגיה של אוקראינה לטובת שיקום תשתיות לקראת החורף הבא.
התרעות פיקוד העורף