"נשיא לבנון, ג’וזף עאון, היה אמור לקיים היום שיחת טלפון עם דונלד טראמפ ועם בנימין נתניהו בעיצומה של מלחמה במסגרת מה שנראה כמהלך דיפלומטי להפסקת אש", צייץ איימן דין. עוד הוסיף: "אבל אז מגיעים האיומים: דיבורים על מלחמת אזרחים מצד חזבאללה, בגיבוי הקבוע של יו”ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי. תעצרו רגע ותחשבו על זה. ראש מדינה שלא יכול אפילו לקיים שיחה דיפלומטית בלי אישור של ארגון חמוש, שמציג את עצמו כ”מגן לבנון”, אבל בפועל פועל כשלוחה של המשטר האיראני. בנקודה הזאת מה בכלל נשאר מהמושג ריבונות? והכאוס הזה לא נולד יש מאין. הוא משתלב בצורה מדויקת בדפוס הפעולה האיראני: למשוך זמן, להפעיל לחץ והפחדה, ולהשתמש בלבנון כקלף מיקוח תוך כדי קניית זמן מול ממשל טראמפ. זה לא “שחמט תלת־ממדי”. זה בלוף תלת־ממדי".
לעומת זאת, מביך אלחלבי מלבנון טען אחרת: "הפסקת האש משרתת את האינטרס הישראלי, ומאפשרת לשמור על דרום הליטני כאזור ביטחוני ריק מאוכלס למי עדמוש תנאים שקשה מאוד להשיג. ישראל מבקשת להעביר את מוקד הלחץ מהדרום אל תוך הזירה הלבנונית. ארצות הברית רואה בדונלד מועבר הזה ויתור ישראלי מותנה מה שמגביר את הנטל והאחריות על הממסד הרשמי בלבנון.
ישראל, בגיבוי ממשלצד, צפויה לדרוש מה הלבנוני צעדים מעשיים וברורים לפירוק חזבאללה מנשקו תוך הבא של המו״מ. לבנון הרשמית עלולה להיגרר עמוק יותר לתהליכי נורמליזציה ללא הישגים ממשיים, וזהו פח מסוכן. מו״מ הוא כלי ריבוני לגיטימי אך הוא עושה לבעיה לצד הלבנוני אין תוכנית ברורה, כלים אפקטיביים או גיבוי אזורי מתואם מול ארצות הברית. נכון לעכשיו, התמונה נראית כמו רכב תופת חונה מתחת לגשר המדינה ממתין לרגע הפיצוץ".
עמר אליאפי, גם הוא מלבנון, הוסיף: "אנחנו עדים לימים היסטוריים וחיים את הרגעים ואת האירועים בזמן אמת. על חזבאללה היה לפרוש מהעימות כבר בתחילתו, כאשר הגיעו שליחים דיפלומטיים במטרה להפריד בין הזירה הלבנונית לזירה של עזה. אך הם התעקשו להישאר. טעות קשה הם לא הבינו את המשמעות האמיתית של “מבול אל־אקצא".
התרעות פיקוד העורף