לא רק תקיפות באיראן: ארה"ב וישראל נערכות לתרחיש הקיצון

לדברי אחד המקורות הישראליים, החשש המרכזי הוא שטראמפ "יתעייף מהשיחות ויחתום על עסקה - כל עסקה - עם ויתורים של הרגע האחרון". אף שבכירים אמריקאים הבטיחו לישראל כי סוגיית מאגר האורניום המועשר ברמה גבוהה של איראן תטופל, אותו מקור אמר כי ההחרגה לכאורה של מערך הטילים הבליסטיים ושל רשת השלוחות האיראניות מהשיחות היא "עניין גדול".

במהלך המלחמה שיגרה איראן יותר מאלף טילים בליסטיים לעבר ישראל ומדינות ערביות במפרץ, לצד מטחי כטב"מים. בישראל חוששים כי הסכם חלקי, שלא יתמודד עם יכולות מרכזיות של איראן ובמקביל יקל את הלחץ הכלכלי עליה, עשוי לייצב את המשטר בטהרן ולהזרים אליו משאבים כספיים.

הפער בין וושינגטון לירושלים

לדבריה, "הטילים הבליסטיים שלהם הושמדו, מתקני הייצור שלהם פורקו, הצי שלהם הוטבע והשלוחות שלהם נחלשו". היא הוסיפה כי איראן נתונה לחנק כלכלי בעקבות "מבצע זעם כלכלי", ומפסידה לדבריה 500 מיליון דולר ביום כתוצאה מהמצור האמריקאי על נמלי איראן.

עם זאת, הסכם בין ארצות הברית לאיראן לסיום המלחמה רחוק מלהיות ודאי. בין הצדדים עדיין קיימים פערים משמעותיים בנוגע לפתיחה מחדש של מצר הורמוז ולעתיד תוכנית הגרעין האיראנית. בישראל נערכים גם לאפשרות שהלחימה תתחדש, אף שממשל טראמפ ממשיך לקדם נתיב דיפלומטי ונראה כי אינו ממהר לחזור לעימות צבאי שהוביל לזינוק במחירי הדלק בארצות הברית.

היעדים הצטמצמו: מטילים ושלוחות - לאורניום

בתחילת המלחמה הציג טראמפ יעדים רחבים: השמדת תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן, הפסקת תמיכתה בשלוחות אזוריות וסגירת מתקני הגרעין שלה באופן שימנע ממנה לפתח פצצה. אולם כעבור עשרה שבועות, המשא ומתן התמקד בעיקר באורניום, ובפרט בהעשרתו לרמה צבאית, וכן בפתיחת מצר הורמוז.

גם בהתבטאויותיו הפומביות של נתניהו ניכר צמצום היעדים. בנאום שנשא בירושלים בפברואר, לפני המלחמה עם איראן, הציב נתניהו חמישה תנאים להסכם מקובל: הוצאת כל האורניום המועשר, פירוק יכולות ההעשרה, טיפול בטילים הבליסטיים, פירוק רשת השלוחות האזוריות של איראן ופיקוח גרעיני מחמיר.

אולם בשבוע שעבר, בנאום וידאו לפני ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, צמצם נתניהו את הרשימה ליעד מרכזי אחד: "המטרה החשובה ביותר היא הוצאת החומר המועשר מאיראן - כל החומר המועשר - ופירוק יכולות ההעשרה של איראן". בדבריו לא הזכיר את הטילים הבליסטיים או את התמיכה בשלוחות כמו חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה.

מקור המעורה בדיונים אמר כי בישראל מבינים שהטילים והשלוחות "כנראה כבר לא על השולחן", משום שהם אינם מופיעים בטיוטות הדיפלומטיות הראשוניות. לדבריו, זו הסיבה שנתניהו מתעדף כעת את סוגיית האורניום כאיום המיידי ביותר.

בישראל נערכים גם לאפשרות של חידוש הלחימה

במקביל, גורמים ישראליים חוששים כי הסרת הלחץ הכלכלי מעל איראן, גם באופן חלקי, תסייע לייצוב המשטר דווקא בשעת חולשה. החשש המרכזי במערכת הביטחון הוא מהסכם ביניים שיאריך את הפסקת האש, יפתח מחדש את מצר הורמוז ויקל את הלחץ הכלכלי על איראן - מבלי לגעת כלל בסוגיית הגרעין.

איראן, מצידה, מתעקשת כי הסכם ראשוני יעסוק רק בהקלה בסנקציות ובמצר הורמוז, בעוד שסוגיית הגרעין תידחה לשלבים מאוחרים יותר. גורם ישראלי בכיר אמר ל-CNN כי ישראל נותרת בכוננות גבוהה לאפשרות של קריסת השיחות. לדבריו, "היד שלנו על הדופק. נשמח אם לא יהיה הסכם, נשמח אם המצור על הורמוז יימשך, ונשמח אם איראן תחטוף עוד כמה מכות". עם זאת, הוא הודה כי ההחלטה הסופית נתונה בידי טראמפ.

בישראל מודאגים גם מהאפשרות שיוכנס להסכם "סעיף שקיעה" - מנגנון שיאפשר לחלק מהמגבלות לפוג לאחר מספר שנים. סעיף כזה עשוי לאפשר לאיראן לחדש חלק מפעילותה הגרעינית, בדומה להסכם הגרעין מ-2015, שממנו הסתייגו בחריפות גם נתניהו וגם טראמפ. לפי מקור ישראלי, ישראל מנסה להכניס להסכם שני סעיפים שיבדילו אותו מהסכם הגרעין הקודם: איסור מלא על העשרת אורניום לאורך כל תקופת המגבלות, ופירוק מתקני פורדו והר פיקקס, שני אתרים תת-קרקעיים מבוצרים שבהם, לפי ההערכות, איראן מקדמת את יכולותיה הגרעיניות.

בכיר צבאי ישראלי אמר לעיתונאים בחודש שעבר כי אם המלחמה תסתיים בלי שהאורניום המועשר יוצא מאיראן, הדבר ייחשב לכישלון.