בניגוד לציפיות להחלשתו, הלחץ החיצוני מצד ארה"ב וישראל דווקא חיזק את מעמדו המרכזי של המשמרות המהפכה בסדרי הכוחות של איראן בזמן מלחמה – שינוי שעשוי לעצב את מאזן הכוחות במדינה גם הרבה אחרי סיום הסכסוך.
ההידוק של אחיזת משמרות המהפכה בשלטון
בפועל, לדבריו, הדבר אפשר למשמרות המהפכה לרוקן מתוכן את מוסד הנשיאות האזרחי, להדק שליטה על משא ומתן ולהרחיב את תפקידם מ"שומרי המערכת" ל"מפעילי המערכת".
משמרות המהפכה, שהוקמו לאחר המהפכה ב-1979 כדי להגן על הרפובליקה האסלאמית, הפכו עם השנים מגוף צבאי לשחקן פוליטי וכלכלי רב עוצמה, עם השפעה על תשתיות, אנרגיה, סחר ותקשורת. סנקציות מערביות חיזקו לעיתים את כוחם בכך שדחפו חלקים מהכלכלה לרשתות עקיפת סנקציות וערוצים פיננסיים סמויים.
כיום, המלחמה מול ישראל וארה"ב מחזקת שוב את השפעתם, במסגרת מאבק קיומי של הרפובליקה האסלאמית. הסכסוך הגיע להפסקת אש שברירית, כאשר פקיסטן מתווכת בשיחות בין ארה"ב לאיראן. בשבוע שעבר הציגה איראן תוכנית בת 14 סעיפים לסיום המלחמה, הכוללת הקלות בסנקציות, ערבויות ביטחוניות, שחרור נכסים קפואים והסדר חדש למצר הורמוז.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אמר כי הוא בוחן את ההצעה אך הטיל ספק בפריצת דרך דיפלומטית, בעוד גורמים ביטחוניים מזהירים כי חידוש הלחימה עדיין אפשרי.
מצר הורמוז, שדרכו עובר חלק משמעותי מנפט וגז טבעי בעולם, הפך לאחד המוקדים המרכזיים בסכסוך, כאשר איראן הגבילה בו שיט וארה"ב הטילה מגבלות נגד ספינות הקשורות לטהרן. הדיון סביב השליטה במצר הפך גם לנושא פוליטי פנימי באיראן.
תיאוקרטיה ממוסמכת צבאית
על פי The New Arab, דיווחים על התחזקות משמרות המהפכה על חשבון ההנהגה האזרחית מעלים שאלות לגבי מבנה הכוח באיראן, אך מומחים מדגישים כי המערכת האיראנית משולבת באופן עמוק בין המנגנונים הצבאיים, הפוליטיים והדתיים.
במקביל, יש הטוענים כי התחזקותם עשויה להוביל לשינוי באופי המשטר – ממודל אידיאולוגי אסלאמיסטי למודל לאומני יותר, לצד הידוק השליטה הפוליטית.
לפי הערכות מומחים, המגמה הנוכחית עלולה להפוך את איראן למדינה בעלת אופי צבאי יותר, שבה כוחם של משמרות המהפכה גובר על מוסדות אזרחיים, גם אם סמלי ההנהגה הדתית נשמרים. עם זאת, מודגש כי הדבר אינו בהכרח מעיד על קריסת המשטר, אלא על שינוי באיזון הפנימי והעמקת אופיו הריכוזי והנוקשה.
התרעות פיקוד העורף