במהלך ביקורו במוזיאון, ביקש דיק להדגיש את הניגוד החד שבין ישראל לשכנותיה: "אנו חיים באזור שבו קהילות נוצריות מצטמצמות, נרדפות ונעלמות. המדינה הזו מציגה מודל שבו האוכלוסייה הנוצרית גדלה ב-400% בתוך 70 שנה". עבור דיק, הנתון הזה אינו רק סטטיסטיקה, אלא עדות ליציבותה וחופש הדת שהיא מציעה לאזרחיה הנוצרים, עובדה שלדבריו לעיתים קרובות אינה זוכה להכרה מספקת בזירה העולמית.
במשרד החוץ רואים במינויו של דיק נכס אסטרטגי. בעת שהקרב על דעת הקהל הבינלאומית ניטש בעוצמה רבה, הקשר עם העולם הנוצרי נתפס לא רק כזירה דיפלומטית, אלא כגשר ערכי ותרבותי רב עוצמה. המטרה היא להנגיש את המציאות הישראלית למאמינים ברחבי העולם באמצעות דיאלוג ישיר, היכרות בלתי אמצעית וחוויה אישית.
בחירתו של דיק לבקר במוזיאון הסובלנות בירושלים אינה מקרית. המוסד ממצב את עצמו כצומת מרכזי למפגש בין-דתי ובין-לאומי, ומבקש להפוך לזירה לשיח על זהות, סובלנות ודו-קיום במזרח התיכון. עבור דיק, המוזיאון מהווה את הרקע האידיאלי להצגת פניה האמיתיות של ישראל. "המדינה הזו נמצאת בלב כל מה שחשוב ומתרחש כיום בעולם", סיכם דיק את ביקורו. "והמוזיאון הזה נמצא בלב ישראל וירושלים. זהו מקום מפגש יוצא דופן שמאפשר לנו לחבר את כל הדברים הללו יחד".
כעת, משנכנס לתפקידו, האתגר של דיק יהיה להפוך את "מודל השגשוג" הישראלי למסר שיחלחל לקהילות נוצריות משפיעות מעבר לים, ולבסס את ישראל כשותפה טבעית לערכים נוצריים של חופש, דמוקרטיה וסובלנות דתית בלב המזרח התיכון הסוער.
התרעות פיקוד העורף