לפי הגורמים, טהרן מבקשת לחדש את שליטתה בחלק מכ-100 מיליארד דולר בנכסים שהוקפאו על ידי המערב, ולשוב לגישה לשוקי הנפט העולמיים. במקביל, היא ממשיכה להתנגד לפירוק תוכנית הגרעין שלה, אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בשיחות.
למרות עימות לילי עם הכוחות האמריקאיים, שבו איבדה איראן כמה מלוחמי משמרות המהפכה, טהרן נותרה ביום שלישי סביב שולחן המשא ומתן. פיקוד המרכז של ארצות הברית תקף בסוף יום שני סירות מהירות איראניות, שלטענתו הניחו מוקשים במצר הורמוז. איראן הגיבה בירי לעבר מטוסים אמריקאיים, וארצות הברית תקפה בתגובה אתרי שיגור טילים באיראן.
טהרן נשארת בשיחות
קליבאף הגיע למדינת המפרץ כדי לדון בנקודות המחלוקת שנותרו, בהן הכספים האיראניים המוקפאים ופרטי פתיחתו מחדש של המצר. בהמשך יום שלישי שב לטהרן לאחר התייעצויות עם גורמים קטאריים, כך דיווח תאגיד השידור האיראני IRIB.
עם זאת, המתווכים הביעו חשש כי גורמים נוקשים באיראן מנסים לחבל בכל הסכם שלום באמצעות פעולות חשאיות נגד תנועת כלי השיט. לפי ניתוח צילומי לוויין של חברת הבינה המלאכותית הימית Windward, שלוש סירות של משמרות המהפכה נצפו ביום שלישי בחלקו הדרומי של המצר. באותו יום דווח כי מכלית נפגעה מפיצוץ במפרץ עומאן, באזור שבו איראן תקפה בעבר ספינות מסחריות, לפי גוף הסחר הימי של בריטניה הקשור לצי המלכותי.
איומים לצד דיפלומטיה
איראן הודיעה ביום שלישי כי תגיב על התקיפה האמריקאית, שאותה הגדירה כהפרה של הפסקת האש בין הצדדים. במשרד החוץ האיראני נמסר: "ללא ספק, הרפובליקה האסלאמית של איראן לא תשאיר שום מעשה רע ללא מענה, ולא תהסס להגן על האומה האיראנית".
המתווכות, בהן פקיסטן, קטאר ומצרים, פועלות כדי לסייע לשני הצדדים לגשר על הפערים. אחת הסוגיות המרכזיות בביקורו של קליבאף בקטאר הייתה שחרור 24 מיליארד דולר, כרבע מהכספים האיראניים המוקפאים בחו"ל, לפי גורמים באיראן ובמדינות המתווכות. לדבריהם, איראן מתקרבת לפשרה שתאפשר שחרור מחצית מהסכום הזה בשלב מוקדם.
הלחץ הכלכלי על איראן
המלחמה והחסימה האמריקאית החריפו משבר כלכלי שכבר קודם לכן הידרדר במהירות. תקיפות על תשתיות האנרגיה של איראן כבר הובילו לקיצוב דלק. הידרדרות ברמת החיים ואינפלציה משתוללת הובילו בינואר למחאות ברחבי המדינה, שטלטלו את הרפובליקה האסלאמית.
גורמים פרגמטיים יותר במשטר לוחצים להשיג הקלה כלכלית באמצעות הסכם, לפני שהבעיות הכלכליות יתפתחו לסבב חדש של הפגנות. הם חוששים כי גל הלאומיות שהגן על הממשלה מביקורת יתחלף באי-שביעות רצון ציבורית, אם הכלכלה תמשיך להידרדר.
בפלטפורמת Truth Social ניסה טראמפ להרגיע את המבקרים וכתב כי ההסכם הוא "ההפך הגמור". מאוחר יותר אמר כי הוא רוצה שסעודיה, קטאר, פקיסטן, טורקיה, מצרים וירדן יצטרפו להסכמי אברהם, ויכוננו או ירחיבו יחסים דיפלומטיים עם ישראל. הוא הציע שגם איראן תוכל להצטרף לאחר שתחתום על הסכם שלום.
עוד הוסיף: "באשר לדבריו של שר ההגנה על הסכמי אברהם, שלפיהם פקיסטן לעולם לא תצטרף משום שהם לא סומכים על ישראל: הסרטון אולי בן שנה, אבל אני חושש שהתחושה עדיין טרייה. בהקשר הזה, חיוני שפקיסטן תיתן עכשיו תשובה לקריאתו של הנשיא טראמפ להצטרף להסכמי אברהם".
לפי גורמים אמריקאיים, טראמפ שוחח עם עוזרים ויועצים חיצוניים על הרחבת היקף הסכמי אברהם בשעות שלפני שיחה אזורית, ואמר לעוזריו כי בכוונתו להעלות את הנושא מול עמיתיו. מנהיגי המזרח התיכון לא עודכנו מראש באופן הזה, והופתעו כאשר טראמפ העלה את הרעיון.
באמצעות העלאת הסכמי אברהם לצד ההסכם לסיום המלחמה, טראמפ שינה לא רק את מסלול שיחות השלום המתמשכות, אלא גם את יחסיה של ארצות הברית עם מדינות במזרח התיכון. לאחר שנים של מלחמה אזורית, הספקנות כלפי נרמול יחסים עם ישראל נותרה גבוהה.
טראמפ רואה זה זמן רב בהסכמי אברהם אחד מהישגי מדיניות החוץ המרכזיים של כהונתו הראשונה, לפי גורמים, וניסה להרחיב אותם במהלך כהונתו השנייה. סעודיה היא היעד המרכזי לצירוף. היוזמה החדשה שלו זכתה לשבחים מצד בעלי בריתו הפוליטיים, אך גם להתנגדות פרטית מקטאר ומריאד.
המחלוקת על האורניום המועשר
המתווכים אמרו כי חלה התקדמות בסוגיית עתיד מלאי האורניום המועשר ברמה גבוהה, שארצות הברית חוששת כי יוכל לשמש לבניית נשק גרעיני. בסוף יום שני נסוג טראמפ מדרישה קודמת שלפיה המלאים יועברו ישירות לידי ארצות הברית. לדבריו, ניתן יהיה גם "להשמיד אותם במקום או במקום מקובל אחר", תחת פיקוח הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
מהלך כזה יקרב את עמדת ארצות הברית לעמדה האיראנית. איראן הסכימה לדלל את מלאי האורניום שלה לרמת העשרה נמוכה, והביעה פתיחות להעביר אותו לרוסיה.
גורם איראני אמר כי ההחלטות אינן תלויות באדם אחד בלבד, אלא מתקבלות בקונצנזוס במועצה העליונה לביטחון לאומי. במועצה חברים פזשכיאן, הנחשב מתון יחסית, לצד בכירים צבאיים וביטחוניים נוקשים.
בסימן נוסף לביטחון הגובר של איראן ביכולתה להתקדם מעבר לעימות, הנשיא האיראני הודיע כי הוא מסיים חסימת אינטרנט שנמשכה 88 ימים. קבוצת המעקב הדיגיטלית NetBlocks, שתיארה את החסימה כהשבתת האינטרנט הארצית הארוכה ביותר בהיסטוריה המודרנית, אישרה כי החיבורים שוחזרו באופן חלקי.
התרעות פיקוד העורף