כדורים ופצצות קטלו כ-750 אלף בני אדם במלחמות שהתחוללו בין השנים 2021 ל-2024. רבים נוספים מצאו את מותם מהשפעותיהן העקיפות של אותן מערכות, כגון רעב, קריסת תשתיות ומחלות.
למעשה, מספר ההרוגים בקרבות בארבע השנים האחרונות הוא הגבוה ביותר שנרשם מאז תום המלחמה הקרה. ולאיזו מטרה בדיוק? בחינה מדוקדקת מעלה כי אפילו המנהיגים שיזמו את המלחמות האחרונות אינם יכולים להיות מרוצים מהתוצאות בשטח. כך מנתח המגזין הבריטי היוקרתי "האקונומיסט" את פני המערכה המודרנית.
שתי מלחמות הברירה הללו ממחישות היטב שתי אמיתות חדשות ואכזריות על שדה הקרב של ימינו. הראשונה היא שהטכנולוגיה הקשתה באופן חסר תקדים על כל צבא להתקדם על הקרקע. האמת השנייה, והמדאיגה לא פחות עבור המעצמות, היא שהטכנולוגיה הפכה את משימת ההגנה לקלה יותר עבור מדינות חלשות, שביכולתן כעת לזרוע הרס אדיר כשהן מותקפות על ידי כוחות חזקים ועדיפים מהן על הנייר.
"אזור ההריגה" מתרחב: החיילים חשופים מאי פעם
כיצד השתנתה המלחמה בעשור החולף וכיצד היא עשויה להתפתח בעתיד הנראה לעין? התמורה הגדולה הראשונה היא רמת החשיפה של החיילים בשדה הקרב. כיום, חיישנים ולוויינים יכולים לאתר אותם מכל פינה; רחפנים קטנים וזולים יכולים לחסל אותם בקלות מצמררת.
צבאות נאלצים לעבוד קשה הרבה יותר מבעבר רק כדי להסתתר, לנוע ולשרוד. "אזור ההריגה" ההולך ומתרחב בחזית האוקראינית, שבו חיילים נאלצים לנוע בקבוצות זעירות בזמן שרובוטים קרקעיים מפנים נפגעים ומספקים ציוד, הוא ההתגלמות המובהקת של השינוי הזה.
מלחמת התמרון גוססת, המערב נשאר מאחור
ישנם מומחים המסיקים מכך כי מלחמת תמרון - תקיפת נקודות התורפה של האויב באמצעות הלם ותנועה מהירה - אינה אפשרית עוד. אך המלחמה היא סביבה דרוויניסטית, המונעת הסתגלות מתמדת, ושדה הקרב לעולם אינו קופא על שמריו לאורך זמן. הלקח המרכזי מאוקראינה אינו שמלחמות העתיד יכללו תמיד חי"ר אומלל שמתקדם רק מטרים ספורים ביום על קווי חזית סטטיים וארוכים. הלקח הוא שצבאות ייאלצו לאמן ולצייד את עצמם כראוי כדי לעוור, לשבש ולהתחמק מהמצלמות, החיישנים והתחמושת שחוגגים מעליהם וסביבם.
צבאות המערב נמצאים בפיגור עמוק ומדאיג בהיבט זה. הם זקוקים להרבה יותר משבשים ומערכות הגנה נגד רחפנים כדי להימנע מגילוי ופגיעה. הם זקוקים לאימונים מציאותיים שידמו את התנאים הקשים הללו, וזו בדיוק הסיבה שצבאות ברית נאט"ו נעזרים כיום באוקראינים מנוסי-הקרבות במהלך תרגילים צבאיים.
כמו כן, עליהם לפעול בתעוזה רבה יותר בשילוב מערכות בלתי מאוישות בכוחותיהם, החל ממשימות סיור ועד למערכי הלוגיסטיקה. עם זאת, אל להם להעתיק את המודל האוקראיני ככתבו וכלשונו. למרות חדשנותו המדהימה, לצבא האוקראיני יש פגמים חמורים.
גנרלים שאומנו בגישה סובייטית עדיין מנהלים במיקרו-מנג'מנט חטיבות בחזית. כוחות הרחפנים של אוקראינה אולי ברמה עולמית, אך הם אינם מסונכרנים כפי שניתן היה לצפות עם כוחות ההסתערות, והכלים שבהם הם משתמשים קטנים ומוגבלי-טווח מכדי להתאים למלחמה על המרחבים העצומים של האוקיינוס השקט.
אשליה של שליטה: הפצצות אינן תחליף לאסטרטגיה
התמורה השנייה על פי האקונומיסט, היא האופן שבו הטכנולוגיה החדשה שינתה את יכולות המיקוד ורכישת המטרות. תוכנות מבוססות בינה מלאכותית מאפשרות כיום לצבאות לאתר ולתקוף מטרות במהירות ובהיקף שבעבר נחשבו לבלתי נתפסים. מתקפת הפתע האמריקנית באיראן מספקת טעימה מוקדמת לכך. התיאוריה גורסת כי צבא שמסוגל להקדים את אויביו בזיהוי והשמדת עמדות פיקוד, מחסנים ואמצעי לחימה, יכול לשתק אותם ולאלץ אותם להיכנע. אולם, בפועל, מתברר שמדובר במשימה מורכבת במיוחד.
אמריקה וישראל יכולות להפציץ את איראן כרצונן, אך איראן אינה מראה שום סימן של שבירה. נהפוך הוא, היא המשיכה לשגר רחפנים וטילים לאורך 39 ימי עימות מלאים, והצליחה להיאחז בתוכנית הגרעין שלה, לסגור את מצר הורמוז ולגרום לכאוס כלכלי חסר תקדים ברחבי העולם.
בעוד הנשיא טראמפ חוגג את מספר המטרות האיראניות שהושמדו על ידי הציוד האמריקני העדיף, הרי שרכישת מטרות צריכה להיות אמצעי להשגת מטרה אסטרטגית, ולא תחליף לאסטרטגיה עצמה. מה שטראמפ ציפה שיהיה מלחמה קצרה וחדה, החל במהירות לדלדל את מלאי התחמושת היקרה של אמריקה וחשף את סבלנותה המוגבלת למחירים כלכליים, קל וחומר לאבידות בנפש. במלחמות עבר הצד הקטן והחלש יותר ניצח משום שנלחם על אדמתו. כיום, הצד החלש יכול להרשות לעצמו להצטייד גם בנשק מונחה מדויק.
קריסת חוקי המלחמה
התפתחות שלישית, לצד התמורות הטכנולוגיות הללו, היא שדיני המלחמה עומדים תחת לחץ גובר והולך. כוחותיו של פוטין העבירו אזרחים אוקראינים עינויים, הפצצות חסרות אבחנה והתקפות שיטתיות על מתקנים רפואיים. חמאס מצידו התהדר ברצח ההמוני של נשים וילדים ישראלים. אמת, גם מלחמות העבר היו אכזריות, אך ה"אקונומיסט" מציין כי כיום לא רק דיקטטורים וטרוריסטים מצפצפים בגלוי על הנורמות הבינלאומיות, אלא לעיתים גם מנהיגים של דמוקרטיות מערביות.
הכלים משתכללים, הבחירות מטופשות
השנים הקרובות ללא ספק יביאו עמן סכסוכים חדשים ונוספים. טראמפ, בכך שהבהיר את הבוז שהוא רוחש לבעלות בריתה של ארה"ב, החליש את עוצמתה של אמריקה להרתיע תוקפנים. מנהיגים פוליטיים בכל העולם ימשיכו לדמיין שתחת הנהגתם המבריקה, המלחמה הבאה תהיה מהירה ונטולת כאבים. ואולם, הראיות המצטברות מוכיחות שהמלחמה הופכת לקשה ויקרה יותר, וכי קל יותר למדינות חלשות להדוף ולהקיז את דמן של החזקות מהן.
קל יותר, מסתבר, להתחיל מלחמות מאשר לסיימן. זהו חומר למחשבה עבור טראמפ כשהוא שוקל אם לחדש את המלחמה נגד איראן, או לפתוח באחת חדשה בקובה; עבור פוטין שממשיך לשרוף חיי אדם והון עתק באוקראינה; ועבור שי ג'ינפינג מסין, בעודו שוקל אם לפלוש לטייוואן. ככל שהטכנולוגיה הצבאית נעשית חכמה יותר, כך מלחמות הברירה נראות טיפשיות מתמיד.
התרעות פיקוד העורף