על פי דיווח ברשת ה-BBC, קורבנותיו של אחמד עודכנו לאחרונה כי הוא ישוחרר בתנאים מגבילים, ולמרות הבטחות עבר של הממשלה – לא ניתן לגרשו כעת בשל חוק עתיק בן 55 שנים. אף שאזרחותו הבריטית נשללה ממנו בעקבות הרשעתו בבית המשפט, אחמד מוגן מפני הליכי גירוש מתוקף חוק ההגירה של שנת 1971. חוק זה אוסר על הרחקתם של אזרחי מדינות חבר העמים הבריטי אשר הגיעו לממלכה לפני שנת 1973 ושהו בה חמש שנים ברציפות.
הזעם הציבורי לנוכח השחרור הוביל לדרישה חוצת מפלגות לתיקון החוק ולביצוע גירוש מיידי. מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, הצהירה כי מפלגתה תקדם הצעת תיקון לחוק ההגירה במטרה "לסגור את הפרצה המשפטית, כך שניתן יהיה לגרש את האיש הזה באופן מיידי".
עם זאת, על פי דיווח שפורסם בעיתון ה'דיילי טלגרף', גם אם החוק הבריטי ישונה בקרוב, המכשול העיקרי צפוי להגיע דווקא מצד איסלמבאד. בכירים בממשל הפקיסטני הבהירו כי המדינה לא תסכים בשום תנאי לקבל את אחמד לשטחה, בטענה שוויתר על אזרחותו הפקיסטנית לפני עשרות שנים וכי הוא מהווה סכנה מובהקת לילדי המדינה. ממשלת בריטניה, מנגד, חלקה על טענה זו וציינה כי תהליך ויתור האזרחות שלו מעולם לא הושלם כדין.
עד שתיפתר הסוגיה המורכבת, אחמד שוהה במתקן מגורים הנמצא בפיקוח הדוק ורצוף של 24 שעות ביממה. הוא עונד אזיק אלקטרוני מבוסס GPS למעקב אחר תנועותיו, ומנוע משפטית מלהתקרב לאזורי רוצ'דייל ואולדהם, שם ביצעה כנופייתו את פשעיה המזעזעים.
חשיפת הפרשה והרשעתו של אחמד, יחד עם חברי כנופיה נוספים, חוללו רעידת אדמה ציבורית בממלכה; הן אילצו את הרשויות להתמודד עם שורת תחקירים פנימיים וציבוריים נוקבים. תחקירים אלו חשפו באכזריות כיצד המשטרה המקומית ושירותי הרווחה התעלמו פעם אחר פעם מאזהרות חוזרות ונשנות ומעדויות הקורבנות עצמן.
מעבר לחומרת המעשים, פרשת רוצ'דייל תחת הנהגתו של אחמד נותרה נקודת בוחן קריטית בסיקור הפלילי והחברתי בבריטניה, שכן היא הציפה לשיח הציבורי שאלות כבדות משקל על עיוורון מערכתי, אוזלת יד של רשויות אכיפת החוק, והמחיר הטרגי של שתיקה מוסדית.
התרעות פיקוד העורף