בדומה לימים האפלים של המנהיגים הקומוניסטים החזקים ביותר של המאה ה-20, שי טיהר עשרות בכירים - שחלקם היו בני טיפוחיו הישירים - תוך שהוא מפקח על צמיחתו של פולחן אישיות סביבו ודורש נאמנות מוחלטת ללא עוררין. חזונו של שי ברור וממוקד: להכתיב את גורלה של סין לשנים הבאות, להרחיב את עוצמתה של המדינה בזירה הבינלאומית, ולהשוות את כוחה לזה של ארצות הברית, הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית.
כעת, בשנתו ה-14 כמנהיג המפלגה הקומוניסטית, הנשיא בן ה-73 פירק לחלוטין את המוסכמות הפוליטיות שהונהגו לאחר עידן מאו, מוסכמות שנועדו למנוע בדיוק את התרחיש הזה של חזרה לשלטון של איש אחד. עם זאת, לטקטיקות של איש חזק יש מחיר כבד. דרך דיכוי ציבורי וליבוי אקלים של פחד, שי הפך את תהליך קבלת ההחלטות בבייג'ינג לשרירותי יותר, ואת הטעויות המדיניות לקשות הרבה יותר לתיקון.
טיהורים בצמרת השלטון
בהיסטוריה הקומוניסטית, סטלין ומאו חיסלו יריבים ודיכאו התנגדות בדרכם לבסס כוח מוחלט, תוך ניהול מסעות טיהור נרחבים שדנו מיליונים למוות או לעבודות כפייה. אמנם שי נמנע מהפנאטיות האלימה ומשפיכות הדמים ההמונית של אותם ימים, אך על פי דיווח של ה"וול סטריט ג'ורנל", הוא מטהר פקידים בכירים בקצב ובהיקף שלא נראו בסין מאז תקופת מאו. זרם בלתי פוסק של חקירות שחיתות נועד לאלץ בכירים להפגין נאמנות ולהבטיח שאיש לא יצבור כוח מולו.
שליט ללא יורש
היעדר תוכנית ירושה מהווה סיכון אדיר. כזכור, מותם של סטלין ומאו הוביל למאבקי כוח עקובים מדם ולקריסת החזון הפוליטי שלהם זמן קצר לאחר לכתם.
חרש לביקורת כלכלית
שי ריכז בידיו את תהליך קבלת ההחלטות הכלכליות, תוך דחיקת גורמי מקצוע. אם בעבר ממשלת סין נהגה להתייעץ עם מוסדות זרים כמו הבנק העולמי ומומחים בינלאומיים בניסוח תוכניות החומש שלה, הרי שהיום שי אוטם את אוזניו לביקורת.
ניתוח של מכון המחקר "Asia Society Policy Institute" חושף כי יועציו של שי שילבו הרבה פחות הצעות ממומחים חיצוניים בתוכנית הכלכלית האחרונה. כתוצאה מכך, הנשיא הסיני ממשיך להתעלם מאזהרות הכלכלנים כי על סין לעודד משמעותית את הצריכה המקומית כדי להיחלץ מסכנת הדפלציה המאיימת על המשק.
פולחן אישיות ומשטרת מחשבות
כדי לאכוף את מרותו, הקים שי מערך עצום של כללי התנהגות מפלגתיים. הוועדה המרכזית לבדיקת משמעת קיבלה סמכויות נרחבות לפקח על נאמנותם של 100 מיליון חברי המפלגה הקומוניסטית. בשנה שעברה בלבד, הרשויות בסין הטילו סנקציות משמעתיות על כמעט מיליון בני אדם - נתון שיא של כל הזמנים. שי אף מחייה את תרבות ההלשנות מימי מאו וסטלין, תוך עידוד אזרחים לדווח זה על זה לגורמי הביטחון.
כמו כן, בדומה לקודמיו, שי מטפח פולחן אישיות אינטנסיבי. התורה הפוליטית שלו, "מחשבת שי ג'ינפינג", עוגנה בחוקת המפלגה ממש לצד "מחשבת מאו טסה-טונג". התעמולה הממלכתית מציגה את שי כדמות הכרחית לתחייתה של האומה, ולאחרונה אף חזרה התקשורת הסינית להשתמש בתואר "מנהיג העם" לתיאורו – הדהוד מצמרר לתוארו ההיסטורי של מאו, "המנהיג הגדול". מומחים מעריכים כי שימוש במורשת זו נועד אך ורק כדי לתת לגיטימציה לשלטון היחיד והבלתי מעורער שלו.
התרעות פיקוד העורף