כאשר מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה, נכנס לתפקידו בשנת 2024, האתגר הגדול ביותר שלו היה לשכנע את המדינות החברות באירופה להגדיל את תקציבי הביטחון שלהן. כעת, בשנת 2026, כשרמות הסיכון ביבשת בשיאן ועשרות מיליארדי דולרים חדשים זורמים לצבאות, הברית ניצבת בפני בעיה הפוכה ומורכבת לא פחות: איך לתרגם את הררי המזומנים הללו לכלי נשק קטלניים ולכוחות חמושים כשירים בזמן קצר.בראיון בלעדי שהעניק לעיתון "וול סטריט ג'ורנל" לקראת פסגת נאט"ו המתוכננת באנקרה שבטורקיה השבוע, הבהיר רוטה כי המשחק השתנה. "לפני שנה הכל עסק בהבטחות להגדלת ההוצאות", אמר רוטה, "השנה מדובר באספקה בפועל". לדבריו, המדינות החברות מחוץ לארצות הברית הזניקו את הוצאותיהן הצבאיות ב-20% לסכום עתק של 574 מיליארד דולר - מה שזכה לכינוי "טריליון טראמפ", כהוכחה לכך שאירופה נענתה לדרישות של וושינגטון. כך למשל, תקציב הביטחון הגרמני זינק ב-24% ל-114 מיליארד דולר, ובברלין שואפים לשלש את ההוצאות הללו עד סוף העשור. אלא שהמרוץ להצטיידות נתקע בצווארי בקבוק תעשייתיים חמורים, המאיימים על יכולתה של אירופה להתגונן מפני רוסיה, שהעבירה את כלכלתה למתכונת מלחמה מלאה. המצב מחמיר לנוכח הביקורת הפומבית של הנשיא דונלד טראמפ, שהתלונן ברשת החברתית שלו כי ארה"ב אינה מפיקה שום תועלת מהחברות בברית. לפי הדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מחיר פגז ארטילריה בסיסי בקוטר 155 מ"מ זינק ביותר מפי ארבעה בשנים האחרונות בשל עודף הביקוש ומחסור בהיצע. קבלני הביטחון פשוט אינם עומדים בקצב, והמדינות הגיעו ל"רמת קיבולת הספיגה" המקסימלית שלהן.מעבר למחסור בפסי ייצור ובחומרי גלם, הברית מתמודדת עם קושי לגייס ולשריין חיילים חדשים, לצד כפילויות תעשייתיות ובזבוז משאבים בלתי יעיל. שגריר ארה"ב בנאט"ו, מתיו וויטאקר, הבהיר כי בפסגת אנקרה ייערך פורום תעשייתי מיוחד כדי לבלום את המגמה. "עלינו לוודא שכל ההוצאות הללו לא יתפוגגו רק לתוך אינפלציה, אלא יתורגמו למערכות נשק, הגנה אווירית וטילים מדויקים", הדגיש וויטאקר. רוטה הוסיף כי על המערב ללמוד מאוקראינה, שהצליחה לייצר תעשייה גמישה המפתחת ומעדכנת טכנולוגיות כטב"מים מדי שבועיים כדי לשרוד בשדה הקרב.