ח'דר הזהיר כי הסכנה בשיטה זו טמונה בכך שהיא עושה שימוש בכללי המשחק הדמוקרטיים עצמם כדי לקדם יעדים הסותרים את ערכי הדמוקרטיה. לדבריו, "מנקודת המבט שלנו כסוציאל-דמוקרטים, השיטה הזאת מרושעת במיוחד, משום שהיא מנצלת את חירויות החברה הפתוחה שלנו ואת מדינת החוק כדי לבטל את אותן חירויות עצמן בטווח הארוך. פעילי התנועה מציגים את עצמם כשותפים מתונים ופתוחים לדיאלוג עם הפוליטיקה, הכנסיות והחברה האזרחית, אך לרוב הם מסתירים את מטרתם האמיתית, והיא הקמת סדר חברתי הסותר באופן ישיר את חוק היסוד שלנו, את השוויון בין גברים לנשים ואת זכויות המיעוטים".
לדבריו, הדוח האחרון של המשרד הפדרלי להגנת החוקה בגרמניה התריע מפני אותה אסטרטגיה כפולה. ח'דר הסביר כי התנועה אינה מבקשת לערער את הסדר הדמוקרטי באמצעות אלימות, אלא דרך חדירה הדרגתית למוסדות חברתיים, אזרחיים ופוליטיים, באופן שעשוי לאפשר לה בהמשך להשיג לגיטימציה ציבורית ואף ליהנות ממימון ציבורי עבור אג'נדה אידיאולוגית.
ח'דר הדגיש כי עמדת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בנושא ברורה: "אנחנו מגינים על חברה פתוחה ורב-גונית, ולא נאפשר לשום ארגון קיצוני לנצל את הדמוקרטיה כדי לפגוע בדמוקרטיה עצמה או לזרוע פילוג בתוך החברה הגרמנית".
אחד ממוקדי החשש המרכזיים בגרמניה הוא פעילותם של מרכזים אסלאמיים וארגוני צדקה. לדברי ח'דר, מדובר באחד מכלי ההשפעה החשובים ביותר של התנועה במדינה. הוא ציין כי "הקהילה המוסלמית הגרמנית" - DMG, שבעבר נקראה "הקהילה האסלאמית בגרמניה" - נחשבת לאחד הגופים הבולטים המזוהים עם תפיסת האחים המוסלמים במדינה, והיא מפעילה מסגדים ומשתפת פעולה עם עשרות מרכזים אסלאמיים ברחבי גרמניה.
ח'דר אמר כי "המרכזים האלה אינם רק מקומות תפילה, אלא הופכים למרחבים של עיצוב רעיוני ודעווה. באמצעות פעילויות חברתיות, שיעורי תגבור ותוכניות פנאי נבנית מערכת יחסים ארוכת טווח עם צעירים ומשפחות, שמובילה בהדרגה ליצירת סביבות תרבותיות מקבילות לחברה הגרמנית". לדבריו, ארגוני הצדקה ממלאים תפקיד משלים במערך הזה, משום שהם מספקים לתנועה מעטפת חברתית והומניטרית, מסייעים לה לזכות בלגיטימציה ולגייס תרומות, בעוד שמטרותיה האידיאולוגיות נותרות נסתרות מעיני רבים מהשותפים המקומיים.
לפי ח'דר, הצעירים הם היעד המרכזי של התנועה, הן דרך ארגוני נוער והן דרך פלטפורמות דיגיטליות. הוא ציין כי ארגונים כמו "הנוער המוסלמי בגרמניה" מציעים מחנות, פעילויות ספורט ופעילויות תרבות המעניקים לצעירים תחושת שייכות, אך לפי הערכות גופי הגנת החוקה הם קשורים לרשתות של האחים המוסלמים. דוח של המחלקה המדעית בפרלמנט הגרמני אף תיאר אותם כאחת הסביבות שבהן מוכשרים פעילי אסלאם פוליטי.
ח'דר הוסיף: "באותו זמן אנחנו עדים להקצנה רחבת היקף במרחב הדיגיטלי, שם משפיענים אסלאמיסטים משתמשים בפלטפורמות כמו טיקטוק, אינסטגרם ויוטיוב כדי להגיע למיליוני צעירים, באמצעות תוכן שנראה בתחילה דתי או חברתי רגיל, לפני שהוא הופך בהדרגה לשיח קיצוני יותר". לדבריו, לאחר 7 באוקטובר 2023 נחשפה עלייה חסרת תקדים בתעמולה הדיגיטלית, כאשר האלגוריתמים של הרשתות החברתיות תרמו להאצת הפצת התכנים בקרב צעירים, ובהמשך להעברה שלהם לערוצים סגורים בטלגרם.
לדבריו, ההתמודדות עם התופעה אינה יכולה להסתמך רק על פיקוח ביטחוני. היא מחייבת גם הרחבת תוכניות שילוב, חיזוק העבודה עם צעירים והטלת דרישות מחמירות יותר על חברות הטכנולוגיה בנוגע לטיפול בתוכן קיצוני.
בגרמניה עוקבים גם אחר ההתפתחויות בצרפת, שנתפסות בברלין כסימן אזהרה. ח'דר אמר כי מה שאירע בצרפת בשנתיים האחרונות מחייב התייחסות רצינית. הוא הפנה לדוח ממשלתי צרפתי ממאי 2025, שהתריע מפני "אסטרטגיית חדירה" של האחים המוסלמים דרך מסגדים, עמותות ומוסדות חינוך. לפי הדוח, מדובר ברשת הכוללת מאות עמותות, עשרות בתי תפילה ובתי ספר פרטיים.
לדבריו, הנתונים הללו הובילו את הסנאט הצרפתי לאשר במאי 2026 הצעת חוק שמטרתה להיאבק במה שתואר כ"חדירה אסלאמיסטית" למוסדות המדינה. בגרמניה, אף שהממשלה הפדרלית הבהירה בתשובה רשמית לפרלמנט במאי 2026 כי אין בידיה ראיות לחדירה שיטתית למפלגות פוליטיות, היא הכירה בכך שקיימות ניסיונות חוזרים מצד דמויות וארגונים אסלאמיסטיים להציג את עצמם בפני מקבלי ההחלטות כנציגי המוסלמים.
ח'דר אמר כי "בשנים האחרונות ראינו, במיוחד בברלין, ניסיונות להתקרב למבנים מפלגתיים מקומיים, כולל המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת הירוקים, וניסיונות לנצל פוליטיקאים מסוימים לקידום אג'נדות של התנועה, דבר שעליו כבר התריעה בעבר אחראית האינטגרציה ברובע נויקלן". הוא הדגיש כי מבחינת מפלגתו, שלילת שוויון בין המינים, הפצת אנטישמיות או הצבת השריעה מעל החוקה הם קווים אדומים שלא ניתן לקבל בתוך שום מפלגה דמוקרטית.
בנובמבר 2025 הקימה ממשלת גרמניה גוף ייעוץ קבוע בשם "מניעה ומאבק באסלאמיזם", שתפקידו להכין תוכנית לאומית משותפת לממשלה הפדרלית ולמדינות המחוז. התוכנית אמורה לכלול התמודדות עם הקצנה ברשת, מעקב אחר מקורות מימון, צמצום השפעות זרות וחיזוק המאמצים נגד אנטישמיות ונגד אסלאמיזם חוקי.
בסיום דבריו הדגיש ח'דר כי המאבק אינו יכול להישען על כלים ביטחוניים בלבד. "איסורים וצעדים ביטחוניים לבדם אינם מספיקים. אנחנו זקוקים למדיניות כוללת שמגינה על הדמוקרטיה, מחזקת את מדינת הרווחה ותומכת במוסלמים דמוקרטים, כדי שלא נשאיר את הזירה לקיצונים. המאבק באסלאמיזם אינו נגד מוסלמים, אלא מאבק להגנה על הרוב המוחלט שלהם, משום שהם הקורבנות הראשונים של האידיאולוגיה הזאת".
התרעות פיקוד העורף