לפי מקורות איראניים מהאופוזיציה שצוטטו בדיווח, הפגיעה התרחשה בקו המשמש את איראן למסחר עם סין ורוסיה דרך מרכז אסיה. בכך, נטען, עברה המערכה ממוקדים צבאיים וחופיים גם לצומתי תחבורה יבשתיים, שבהם משתמש המשטר כדי לפצות על הפגיעה בנתיבי הים ועל השפעת הסנקציות.
נתיבי האספקה היבשתיים במוקד
הגשר שנפגע ממוקם, לפי המקורות, לאורך מסלול חשוב בין צפון-מזרח איראן לטורקמניסטן. בתקופה האחרונה, כך נטען, השתמשה טהרן בנתיב הזה כדי לפצל העברות של חומרים, ציוד וחלקי חילוף בין חברות קש וגורמי תיווך מסחריים, הרחק מהנמלים הנתונים למעקב מוגבר.
עוד נטען כי חשיבותו של קו גולסתאן–טורקמניסטן גברה ככל שתנועת הסחורות דרך הנמלים הדרומיים נעשתה יקרה ומסוכנת יותר, וככל שהפיקוח על משלוחים הכוללים רכיבים תעשייתיים רגישים התהדק. לפי הדיווח, הנתיב נכנס בהדרגה למערך אספקה רחב יותר הקשור למשמרות המהפכה. לפיכך, הפגיעה בגשר הרכבת נתפסת כפגיעה ישירה באחד המעברים המקשרים בין איראן לבין סין ורוסיה דרך מרכז אסיה.
המקורות מצביעים גם על מסלולים נוספים במזרח איראן, ובהם אזור בלוצ'יסטן ומעבר מירג'אווה בגבול עם פקיסטן. לפי הדיווח, במסלולים אלה פעלו חברות וגורמי תיווך הקשורים למשמרות המהפכה, תוך שימוש בתנועת סחורות אזרחית בין מזרח איראן לאזורי הגבול. חלק מהמשלוחים הוגדרו כחומרים תעשייתיים או כרכיבי תקשורת, אך לפי המקורות היו עשויים לשמש גם לתוכניות כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן.
עוד נטען כי בשבועות האחרונים העבירה טהרן חלק מהפעילות הלוגיסטית שלה לנתיבי גולסתאן ומירג'אווה, במקביל לירידה בהסתמכות על נתיבי הים. שינוי זה הפך את הדרכים, המסילות ומעברי הגבול לחלק מרכזי יותר במערך האספקה.
פגיעה ב"עורק היבשתי"
לפי הניתוח, לתקיפות נגד דרכים, מסילות ומעברים יש משמעות רחבה יותר מהנזק הפיזי המיידי. איראן ראתה במשך שנים בסין, ברוסיה ובפקיסטן עומק אסטרטגי המסייע לה להתמודד עם הסנקציות ועם הפגיעה בתשתיותיה. אולם פגיעה בצירי התחבורה עלולה לחשוף את רשתות התיווך, להעלות את עלויות ההעברה ולהרתיע חברות מסחריות וגורמים לוגיסטיים משיתוף פעולה עם משלוחים שעשויים לכלול רכיבים דו-שימושיים. בדיווח נטען כי המטרה היא לא רק להשמיד ציוד קיים, אלא גם לצמצם את יכולתה של איראן לשקם מערכים צבאיים לאחר כל גל תקיפות.
מקור דיפלומטי אמריקאי שצוטט ב"ארם ניוז" אמר כי הכנסת כבישים, מסילות ומעברי גבול לבנק המטרות נועדה לקטוע את "העורק היבשתי" המשמש את משמרות המהפכה לקשר עם אסיה, ובמיוחד עם פקיסטן, סין ורוסיה. לדבריו, האמריקאים אינם מפרידים בין נמלי הדרום לבין רשתות התחבורה המגיעות לקרמאן, סיסתאן ובלוצ'יסטן ולמרכז אסיה. לטענתו, כל הצמתים הללו משתלבים באספקת תוכניות הטילים, הכטב"מים והתקשורת הצבאית של איראן.
המקור הוסיף כי בשבועות האחרונים זוהה מעבר של רכיבים רגישים לנתיבים יבשתיים פחות בולטים, ובהם מערכות ניווט, חלקים אלקטרוניים וציוד תקשורת, שעשויים להשתלב בייצור כלי טיס בלתי מאוישים או בשיפור יכולות ההכוונה שלהם. המסלולים דרך בלוצ'יסטן, מירג'אווה, טורקמניסטן ומרכז אסיה משולבים לכאורה ברשתות מסחר חוקיות, אך לפי המקורות משמשים גם להעברת ציוד עבור משמרות המהפכה. הדבר מקשה על ההבחנה בין פעילות מסחרית שגרתית לבין אספקה צבאית.
התקיפות האחרונות נועדו, לפי המקור האמריקאי, למנוע מאיראן להפוך את המרחב האסייתי למחסן לוגיסטי חלופי, במיוחד לאחר שהפעילות דרך הנמלים הדרומיים נעשתה קשה יותר. עוד נטען כי חברות קש וגורמי תיווך שיסייעו לטהרן לשקם את תשתיותיה עלולים להיכלל בעתיד במעגל מטרות רחב יותר.
המטרה: להקשות על השיקום
לפי ההערכה המוצגת בדיווח, האסטרטגיה האמריקאית אינה מסתפקת בפגיעה במערכי הלחימה הקיימים. היא מבקשת גם לפגוע ביכולת של איראן להשיב לפעולה תשתיות שנפגעו. באמצעות פגיעה בנמלים, בכבישים, במסילות ובמעברי הגבול, ארצות הברית מנסה להקשות על העברת חלקי חילוף, ציוד אלקטרוני, דלק וחומרים תעשייתיים.
עם זאת, חלק ניכר מהמידע מבוסס על מקורות אנונימיים, גורמי אופוזיציה ודיווחים תקשורתיים, ולא כל הפרטים קיבלו אישור רשמי מלא. לכן, עדיין לא ברור מהו היקף הנזק בפועל, אילו מהנתיבים נפגעו באופן משמעותי ועד כמה הצליחה איראן להפעיל מסלולים חלופיים.
התרעות פיקוד העורף