לפי מקורות המעורים בנושא, ארדואן, שהיה מודע ללחצים שמפעילה ישראל על הממשל האמריקאי בנוגע למלחמה באיראן ולסוגיות אזוריות שטרם נפתרו, הציע כי ארצות הברית תתמוך בפרויקט כלכלי ואזורי רחב היקף, שיכלול כמה מדינות באזור, בדגש על עיראק, סוריה ולבנון.
לטענת המקורות, ארדואן אמר לטראמפ כי המשך הנוכחות הצבאית הישראלית בסוריה ובלבנון, התקיפות הישראליות במדינות האזור והאיומים המופנים כלפי מדינות נוספות הם גורם מרכזי לחוסר היציבות, וכי הם פוגעים במאמצים מדיניים שנועדו לצמצם את השפעתם של הכוחות המזוהים עם איראן.
עוד נמסר כי הצד הטורקי הסביר לטראמפ את חשיבותה של נסיגה ישראלית מהירה מהשטחים בלבנון ובסוריה שבהם מחזיקה ישראל, כהקדמה לפתיחת האפשרות להסדרי ביטחון עתידיים בין ישראל לבין לבנון וסוריה.
א-שרע אמר לטראמפ כי ישראל מסרבת לכלול את המילה "נסיגה" בכל הסכם, וכי המשא ומתן נעצר כאשר הנושא הועלה. הוא הוסיף: "כל עוד הם מסרבים לסגת, מדוע שנחתום איתם על הסכם?".
מקורות נוספים מסרו כי א-שרע התייחס גם לבקשתו של טראמפ להתערב בלבנון נגד חיזבאללה. לדבריו, המשך הנוכחות הישראלית והתקיפות בלבנון הופכים את הדיון בפירוק חיזבאללה מנשקו לבלתי מציאותי, וניסיון לכפות זאת בכוח עלול להביא את לבנון ואת האזור לכאוס. הוא טען כי תרחיש כזה תואם את האינטרס הישראלי.
לפי המקורות, טראמפ גילה פתיחות לרעיון, אך ציין כי הוא מתקשה לשכנע את ההנהגה הישראלית לתמוך בו. הוא אף רמז כי הסיכויים ליישום היוזמה עשויים לגדול לאחר הבחירות הקרובות בישראל.
על פי "אל-אחבאר", המידע עולה בקנה אחד עם דיווח שפורסם באתר האמריקאי "אקסיוס", שבו צוטטו גורמים אמריקאים שאמרו כי טראמפ דן עם נתניהו בסוגיות הסורית והלבנונית במהלך שיחת טלפון שקיימו כמה ימים קודם לכן.
לפי "אקסיוס", טראמפ אמר לנתניהו כי הנוכחות הצבאית הישראלית בשטח סוריה מגבירה את המתיחות ועלולה להביא להסלמה נוספת, וביקש ממנו לפרוס מחדש את הכוחות הישראליים מחוץ לסוריה וללבנון.
בתגובה לדיווח, צוטטה לשכת נתניהו כאומרת כי ראש הממשלה הדגיש בפני טראמפ את הצורך, כהגדרתו, בהקמת אזורי ביטחון לאורך גבולות ישראל.
לפי "אל-אחבאר", השיחה התקיימה לאחר ביקורו של טראמפ באנקרה. עוד דווח כי טראמפ אמר לנתניהו שהכישלון להגיע להבנות בין סוריה לישראל נובע בעיקר מסירובה של ישראל להציג נכונות לסגת מהשטחים שבהם השתלטה לאחר נפילת המשטר הסורי. טראמפ הבהיר, לפי הדיווח, כי א-שרע לא העלה בפניו את סוגיית רמת הגולן במהלך פגישתם.
העיתון הוסיף כי הגורמים המעורבים בתהליך פועלים לגיבוש גישה שתחבר באופן מעשי בין המסלול הלבנוני למסלול הסורי. עם זאת, לפי הערכת "אל-אחבאר", הרשויות בביירות ממשיכות להשתתף בתהליך שאין בשלב זה סימנים ברורים לכך שיוביל לתוצאות בעתיד הקרוב.
עם זאת, לפי הדיווח, כבר בתחילת הדיונים התברר כי קיימים מכשולים משמעותיים בדרך ליישום המתווה. גורמים לבנוניים הדגישו כי המשלחת הלבנונית דרשה להפוך את הסכם המסגרת למנגנון יישום ברור, שיתחיל בנסיגה ישראלית.
המשלחת הציעה לבחור אזור פיילוט ראשון המצוי בשליטת ישראל, כשהנסיגה ממנו תשמש מבחן מעשי ראשון להסכם. לאחר השלמת הנסיגה, לפי ההצעה, יבוצעו השלבים הבאים, ובהם פריסת צבא לבנון, הקמת מנגנוני אימות וגיבוש יתר הסדרי היישום.
לפי מקורות רשמיים, לבנון דרשה כי ארצות הברית תקים מנגנון ברור שיאמת את ביצוע הנסיגה. מנגד, ישראל ביקשה לכלול במשא ומתן סוגיות ביטחוניות ופוליטיות נוספות, כך שהנסיגה לא תתבצע כצעד נפרד אלא כחלק מחבילת הסדרים הכוללת את פריסת צבא לבנון ופירוז דרום המדינה.
המקורות מסרו כי עמדה זו הרחיבה את הפער בין הצדדים. לדבריהם, מנקודת המבט הלבנונית, בחירת אזור הפיילוט אינה רק החלטה על נקודה גיאוגרפית, אלא גם קביעה של המקום שממנו תחל הנסיגה הישראלית משטח לבנון.
התרעות פיקוד העורף