כטב"מים בקהיר, מטוסי חמקן באנקרה
מקורות טורקיים חשפו כי אנקרה הציגה למצרים תוכניות שאפתניות לייצור משותף ולהעברת טכנולוגיות בתחומי מערכות בלתי מאוישות לים וליבשה, רכבים משוריינים, ספינות מלחמה ולוחמה אלקטרונית. אולם, גולת הכותרת של המגעים היא הסכמתה של קהיר להצטרף לתוכנית
מסמטאות איסטנבול ועד לחולות לוב
השיא הצבאי של היריבות נרשם בלוב, כאשר טורקיה תמכה בממשלה בטריפולי בעוד מצרים גיבתה את כוחותיו של גנרל חפתר. באוקטובר 2020 שרטט הנשיא א-סיסי קו אדום צבאי בחזית סירת-ג'ופרה כדי לבלום את התקדמות הכוחות שגובו על ידי טורקיה. במקביל, מצרים חברה ליוון, קפריסין וישראל בהקמת פורום הגז של מזרח הים התיכון – מהלך שנתפס באנקרה כניסיון לבודד אותה במרחב הימי.
כשהכלכלה מנצחת את האידאולוגיה
למרות הקרע הדיפלומטי העמוק, הכלכלה נותרה גשר יציב בין המדינות. על פי הנתונים החרם הפוליטי מעולם לא חלחל למגזר העסקי: היקף הסחר הדו-צדדי כמעט ושולש מאז 2007 והגיע ליותר מ-11 מיליארד דולר בשנת 2020. שתי המדינות הבינו בסופו של דבר כי מלחמות הפרוקסי בלוב ובמזרח התיכון גובות מהן מחיר כלכלי ומדיני כבד מדי.
הדאגה בישראל וביוון: "הדבק המלכד" של האזור
ההתקרבות המואצת בין הצבאות אינה מתרחשת בחלל ריק, אלא מונעת משינויים טקטוניים באזור. המלחמה בעזה ומלחמת איראן ב-2026 העניקו ליחסים משמעות ביטחונית דחופה. ההתנגדות הנחרצת של מצרים להעברת פלסטינים לסיני, לצד הפעילות הישראלית ברפיח, התפיסה של ציר פילדלפי ותקרית הירי שבה נהרג חייל מצרי, העמיקו את משבר האמון בין קהיר לירושלים.
התרעות פיקוד העורף