בתוך דקות, השיחה הפכה למתקפה של כמעט 100 סטודנטים נגד אחת. החברים לקורס דרשו לסלק אותה מהקבוצה ושאלו בזלזול אם היא "אמיתית" או "מיוצרת על ידי מחשב". ההטרדה מיהרה להחריף לכדי איומים מרומזים באלימות של ממש: "אני לא יכול לחכות לראות אותך מחר, טלי", כתב אחד מהם, וביקש מחברו לקורס "לבוא לטפל בציונית". סטודנט אחר הפגין מודעות עצמית מצמררת וכתב: "אם זו בריונות, תקראו לי ראש העיר של הבריונים".
העוינות כלפי סמוס הגיעה לשיא חדש ואלים במיוחד סביב אירועי ה-7 באוקטובר 2024. בשעה שסטודנטים פרו-פלסטינים ארגנו תהלוכת מחאה לציון "שנה לרצח העם", התעלמו לחלוטין מ-1,200 הישראלים שנרצחו ומאות החטופים, סמוס בחרה לעמוד לצד סטודנטים יהודים בהפגנת נגד מול מי שתיארה כ"מפגן מונע שנאה". התגובה של עמיתיה לא איחרה לבוא, ומכשיר הטלפון שלה הוצף בהודעות נאצה בקבוצה המחלקתית: "כלבה, תרדי משם", "הציונים באמת נמצאים בכל מקום". סטודנטים נוספים קראו לגרש אותה מהתואר וכתבו: "אם היא תפריע להרצאה שוב מחר... צריך לזרוק אותה החוצה. כקבוצה אנחנו צריכים פשוט להתאחד ולשאת אותה החוצה".
חרף פניותיה החוזרות ונשנות להנהלת "קינגס קולג'", המוסד האקדמי בחר לסגור את התלונה ללא נקיטת צעדים משמעותיים. מדוברת האוניברסיטה נמסר ל"טלגרף" כי לאחר חקירה מקיפה והוגנת, לא נמצאה עדות לכך שההודעות היוו הפרה של מדיניות המוסד המצדיקה הליכים משמעתיים אישיים, שכן הפורום נוהל מחוץ למערכות האוניברסיטה. עם זאת, בהנהלה הודו באופי הפוגעני של הדברים וציינו כי חידדו את נהלי ההתנהגות והכבוד ההדדי בקרב הסטודנטים וסיפקו תמיכה נפשית למתלוננת. במקביל, גם משטרת המטרופולין של לונדון (הסקוטלנד יארד) מסרה כי לא הצליחה לזהות בהודעות עבירות פליליות של הטרדה או מצוקה ממניעים גזעניים.
"האוניברסיטאות מטיפות על החשיבות של שיח על בריאות הנפש, אבל אז... לא עושות כלום או עושות מעט מאוד כשאתה קורבן לשנאה טהורה מצד חבריך לכיתה", סיכמה סמוס בכאב אך בנחישות. "אנשים מדברים לעתים קרובות על 'סטודנטים' שנפגעו משנאת יהודים... אבל סטטיסטיקות קל יותר לעכל, אז המוסדות משאירים אותנו ללא שם. אני סטודנטית יהודייה בקינגס קולג' לונדון, ואני מסרבת להישאר סטטיסטיקה".
התרעות פיקוד העורף