בריאיון ווטרס, שהשתמש בשפה המוכרת שלו, תיאר את ישראל כמדינת אפרטהייד רצחנית. "נסעתי לשם והבנתי שמדובר באפרטהייד מוחלט", סיפר ווטרס על ביקורו באזור. "נסעתי עם אנשי אונר"א וראיתי את המציאות שבה ערבים אינם מורשים לנסוע בכבישים מסוימים. הם יצרו שם גיהינום עלי אדמות."
ווטרס הדגיש כי מטרתו היא ש"לכל אדם יהיו זכויות אדם שוות, לא משנה היכן הוא גר, מהים עד הנהר", תוך התעלמות מוחלטת מההקשר והסכנה שבדבריו כלפי ישראל. קרלסון לא רק שלא אתגר את טענותיו של ווטרס, אלא אף הנהן בהסכמה פעמים רבות לאורך כל הריאיון.
ווטרס המשיך ותקף בחריפות את הלובי היהודי בארצות הברית, בטענה שהוא פועל באופן שיטתי כדי להרוס את הקריירה שלו. לטענתו, הלובי מפעיל לחץ עצום על ארגוני צדקה, כגון "Stand Up for Heroes" ו-"City Harvest", ומונע מהם לקבל תרומות וסיוע ממנו בגלל ביקורתו על ישראל.
"הם החליטו שאני לא יכול לעשות את זה יותר", טען ווטרס על הופעתו המתוכננת לאירוע צדקה לחיילים פצועים. "אמרו לי: הלובי הישראלי החליט. אפילו החיילים לא יכולים להופיע אם אתה שם". ווטרס המשיך להאשים: "הם רוצים שישראל תמשיך להיות מדינת אפרטהייד ותתרחב ותשתלט על לבנון וסוריה וירדן – זו תוכנית ישראל הגדולה."
"מי לחץ על הכפתור?" – ה-11 בספטמבר מנקודת מבט קונספירטיבית
ווטרס טען בתוקף כי מגדלי התאומים לא קרסו כתוצאה מפגיעת המטוסים. "זה לא נפל בגלל נוזל מטוסים שבער או כי מטוס פגע בזה. זה נפל כי זה נהרס בכוונת תחילה. השאלה היא: מי שם את חומרי הנפץ? מי לחץ על הכפתור? מי הרס את מרכז הסחר העולמי ובניין 7 והמגדל הדרומי? מי עשה את זה ולמה?"
אהבת האדם כנגד "האליטות החמדניות"
הראיון נחתם בנימה שעמדה בסתירה צורמת לשנאה שפוזרה לכל אורכו, כשוורטס דיבר על הצורך באהבת האדם ובחמלה, ותקף את "האוליגרכים והאליטות" האחראים, לטענתו, לכל המלחמות. "אני רוצה להיות אדם טוב," אמר ווטרס. "תהיו טובים אחד לשני ואז לא תוכל להיות מלחמה. מלחמות הן הרעיון הכי נורא שיש."
קרלסון שאל את ווטרס על העובדה שהוא מוקצה בתקשורת המיינסטרים. ווטרס השיב: "תקשורת המיינסטרים לא מדברת איתי. אני פרסונה נון גרטה שם. הם מעולם לא יפרסמו מילה אחת שאני כותב." קרלסון הוסיף: "מבחינתי, הקשבתי לך במשך השעה האחרונה כפי שהשקעת מלחמה לטובת חסד... איך יכול להיות שהושמצת על ידי התקשורת בתור ההיפך ממה שאתה אומר שאתה?"
השניים סיימו את השיחה בהסכמה על כך שהם אינם לבד, למרות היותם מנודים בזרם המרכזי. ווטרס ציטט חבר צרפתי שאמר לו פעם על רקע ייאוש עמוק: "הייתי כאן. הרגשתי משהו. ואולי לא הייתי לבד". "אני לא חושב שאנחנו לבד", סיכם קרלסון.
התרעות פיקוד העורף