אחרי עסקת הענק האחרונה: משפחת טראמפ שוחה בכסף של איחוד האמירויות

עושר של קרן

מסע הקסם האמירתי בוושינגטון אינו נשען רק על כסף מוסדי, אלא גם על דיפלומטיה חכמה. מאז הגעתו של השגריר יוסף אל-עותייבה לבירה האמריקנית ב-2008, השקיעה איחוד האמירויות למעלה מ-270 מיליון דולר בלובינג. מדובר במכונת יחסי ציבור משומנת שמתדלקת מכוני מחקר בולטים, מארחת כנסים בינלאומיים ומובילה אסטרטגיה של הצגת המדינה כנווה מדבר ליברלי ומתקדם. הישג השיא של הדיפלומטיה הזו היה ללא ספק החתימה על "הסכמי אברהם" בשנת 2020, מהלך ששינה לחלוטין את התפיסה האמריקנית ופתח עבורם דלתות רבות.

עתיד נמצא בבינה המלאכותית

השאיפה של נשיא האמירויות היא לא רק לגוון את הכלכלה מעבר להסתמכות על כספי הנפט, אלא גם להפוך למעצמת בינה מלאכותית עולמית ולצאת מהצל של סעודיה. קרנות ענק כמו מובאדלה חתמו על שותפויות רחבות בחברות טכנולוגיה, יצרו מיזמים משותפים עם ענקיות כמו OpenAI, ואף רכשו 15 אחוזים מפעילות הטיקטוק בארצות הברית. בכיר לשעבר בממשל ביידן שצוטט ב"פייננשל טיימס" ציין כי התעשייה הטכנולוגית האמריקנית קשורה היום באופן כמעט מעורר אימה להון האמירתי.

ההשפעה חסרת התקדים של האמירויות בוושינגטון מאפשרת לה, כך נראה, גם לחמוק מביקורת נוקבת. למרות חיבוק מדיני וצבאי עם סין, האשמות על חימוש מיליציות שמבצעות רצח עם בסודאן, ואף תפקודה כ"בנקאית של איראן" לעקיפת סנקציות במשך שנים, וושינגטון הרשמית ממשיכה להעלים עין. אפילו המלחמה האחרונה עם איראן, בה מצאה את עצמה איחוד האמירויות תחת אש של טילים וכטב"מים, רק דחפה את אבו דאבי להעמיק את הברית הצבאית והטכנולוגית עם וושינגטון וירושלים. עם זאת, גורמים במפלגה הדמוקרטית כבר מזהירים כי אם יחזרו לשלוט בקונגרס בבחירות האמצע הקרובות, ימי החסד של איחוד האמירויות בוושינגטון עלולים להסתיים בגל של חקירות מעמיקות.