היעדרותו המתמשכת של המנהיג העליון של איראן מוג'תבא חמינאי מעיני הציבור יצרה מערכת שלטונית יוצאת דופן בטהרן. החלטות מתקבלות ומצודקות באמצעות הודעות כתובות המיוחסות לו, בעוד האחריות המעשית מפוזרת בין גורמי המפתח במערכת הביטחונית והפוליטית. כפי שמעריך על פי "איראן אינטרנשיונל" האנליסט לענייני איראן, עטא מוחמד תבריז, בהיעדר הופעה פומבית או אמירה ברורה וסופית, דמויות שונות במשטר מפרשות את כוונותיו באופן שונה - ואלו המחזיקות בעוצמה הצבאית והמוסדית הגדולה ביותר הן שמכתיבות את המדיניות בפועל. חמינאי הבן נעדר מאירועים מרכזיים מאז מונה לתפקיד, כולל מהלוויית רעייתו ומהטקסים לציון מות אביו, עלי חמינאי. היעלמותו הולידה דיווחים סותרים: מטענות לפיהן מצבו הבריאותי תקין, ועד לשמועות על פציעות קשות ואף איבוד גפה. בכירים וכלי תקשורת המקורבים לממשל מסבירים את היעדר התמונות או הקלטות הקול בסידורי אבטחה חסרי תקדים. ללא יכולת להעריך את מצבו בעצמם, האזרחים נחשפים אליו בעיקר דרך הצהרות כתובות ומתווכים. דוגמה מובהקת לכך התרחשה סביב המזכר והמשא ומתן מול ארצות הברית: מוג'תבא אישר לנשיא מסעוד פזשכיאן לחתום על ההסכם, אך ציין כי "בעיקרון" הייתה לו עמדה שונה. שתי המילים הללו עוררו פרשנויות מנוגדות, בעוד שסגן מפקד משמרות המהפכה לעניינים פוליטיים דחה את הטענה שהמנהיג מתנגד לשיחות, יועץ צבאי טען כי פירוש הדבר שהדרך של המנהיג הייתה טובה מזו שנבחרה. במקביל, זרועות הביטחון פועלות לבניית תדמיתו כמפקד בעת מלחמה, תחת הסיסמה "חמינאי חזר להיות צעיר". באופן אירוני, דווקא מנהיגים זרים מחזקים את מעמדו: ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר פומבית כי חמינאי בחיים, ואילו נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תיאר אותו כמעורב לחלוטין במגעים. כך נוצר מצב שבו ככל שחמינאי נראה פחות, כך גוברת תלותם של האיראנים במפקדי משמרות המהפכה, כמו מפקד זרוע האוויר והחלל מג'יד מוסאווי, שקובעים בעצמם מהן "כוונותיו" של מנהיג הצללים ומנווטים את המדינה בין מלחמה לדיפלומטיה.
התרעות פיקוד העורף