המתיחות נוצרה בין היתר לאחר שא-שרע דרש מלבנון להסגיר אנשי חיזבאללה שהואשמו בביצוע פשעים בסוריה. במקביל, הארגון הואשם במתן חסות לאנשי משטר אסד שנותרו באזור. לפי ח'טיב, המצב התקרב לנקודה שבה עלול היה להתפתח עימות, אולם ההתערבות הטורקית סייעה לנטרל את האיום וא-שרע נסוג מדרישתו הראשונית בנוגע לאנשי חיזבאללה.
לפי הניתוח, בחיזבאללה עדיין חוששים מאפשרות של התערבות סורית, בין היתר על רקע הלחץ הגובר מצד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. במצב כזה, היחסים עם טורקיה הפכו משמעותיים במיוחד עבור הארגון.
בעבר, נטען, חיזבאללה לא היה מעוניין בשום כוח אזורי שיתחרה בהשפעה האיראנית בסוריה או בלבנון. אלא שכעת הוא רואה בנוכחות הטורקית צורך. מבחינת הארגון, הקשר עם אנקרה אינו חשוב רק כדי להרחיק את דמשק מעימות עמו, אלא גם כגורם שעשוי בעתיד לספק לו הגנה מסוימת מפני ישראל.
ח'טיב מעריכה כי חיזבאללה מבין שהמצב הנוכחי בלבנון אינו בר-קיימא. בשלב זה הארגון עדיין נהנה מנאמנות של חלק גדול מהציבור השיעי במדינה, אך לטענתה התמיכה הזאת אינה מובטחת אם המלחמה והעקירה של תושבי הדרום יימשכו.
טורקיה כערבה להסדר מול ישראל?
אחד האתגרים המרכזיים מבחינת לבנון הוא מציאת פתרון שיביא לסיום הלחימה ויאפשר לעקורים לשוב לבתיהם בדרום המדינה. לפי ח'טיב, חיזבאללה עצמו אינו יכול לספק פתרון כזה, והוא מבין כי אם יושג הסדר כלשהו מול ישראל יהיה צורך בערב ביטחוני. כאן, לטענתה, עשויה טורקיה להיכנס לתמונה. בהיותה חברה בנאט"ו, היא יכולה עקרונית להשתלב בכוח או במנגנון ביטחוני שילווה הסדר עתידי. לפי הניתוח שפורסם ב-"Arab News", נוכחות טורקית עשויה לשמש גורם מרתיע מול ישראל.
גם המחנות המתנגדים לחיזבאללה בלבנון, נטען, מקבלים בחיוב את האפשרות של העמקת ההשפעה הטורקית, משום שהם רואים בה דרך לצמצם את ההשפעה האיראנית במדינה. מבחינתם, מדובר גם בחלופה עדיפה להתערבות סורית ישירה, שעלולה לפתוח מחדש מתחים היסטוריים ועדתיים בתוך לבנון.
טראמפ, ארדואן והניסיון לאזן את ישראל
לטענת הכותבת, טראמפ מבין היטב את מגבלות יכולתה של ארה"ב להפעיל לחץ על ישראל, ולכן הדרך האפקטיבית ביותר מבחינתו לרסן את תל אביב עשויה להיות באמצעות חיזוק שחקן אזורי משמעותי אחר – טורקיה. ח'טיב אף טוענת כי ההתפתחויות האחרונות ביחסים בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן מחזקות עוד יותר את מעמדה האזורי של אנקרה. לדבריה, טורקיה אינה נתפסת עוד בהכרח כמתחרה על ההשפעה הסעודית, אלא כמדינה שיכולה להשלים אותה.
שיתוף הפעולה הסעודי-טורקי בסוריה, לטענתה, הוכיח את עצמו ולכן עשוי לשמש מודל גם בלבנון. גם אנקרה עצמה מייחסת חשיבות גוברת ללבנון. ארדואן אמר ביוני כי ביטחונה של טורקיה מתחיל "בחלב, בדמשק ובביירות". מבחינת ח'טיב, הדבר משקף תפיסה טורקית שלפיה סוריה ולבנון הן חלק מזירת הביטחון הישירה של אנקרה.
המאבק עובר גם לאנרגיה ולחשמל
סוגיה מרכזית נוספת היא סיום משימתו של כוח יוניפי"ל בדרום לבנון, הצפויה להסתיים ב-31 בדצמבר. לפי המאמר, יציאת הכוח עלולה ליצור ואקום ביטחוני בדרום לבנון ולפתוח פתח לפעילות ישראלית נרחבת יותר באזור. גרמניה הציעה בחודש שעבר לבחון הצבה של כוחות אירופיים במקום יוניפי"ל, אולם גם טורקיה עשויה לשחק תפקיד במערך הביטחוני החדש.
נושא דרום לבנון עלה גם בשיחות שקיים עאון באנקרה, ולפי המאמר הוא ביקש סיוע טורקי. ח'טיב מעריכה כי לאחר יציאת יוניפי"ל עשויה טורקיה להפוך לאחד השחקנים המרכזיים בעיצוב הסדרי הביטחון החדשים באזור.
אלא שהעניין הטורקי בלבנון אינו מוגבל לביטחון. לטענת ח'טיב, לבנון חשובה גם כחלק מהמאבק הרחב יותר על אנרגיה והשפעה במזרח הים התיכון. הסכמי הגבול הימי של לבנון עם קפריסין ועם סוריה עשויים להשפיע על חלוקת משאבי האנרגיה באזור. הסכם התיחום הימי עם קפריסין, שנעשה בשנת 2025 ללא התייעצות עם אנקרה, עורר כעס בטורקיה.
במהלך ביקורו האחרון של עאון נדונה גם סוגיית משבר החשמל בלבנון. לפי המאמר, הוצעו שני מסלולים אפשריים. המסלול הראשון הוא אספקת חשמל מטורקיה דרך סוריה. המסלול השני מבוסס על כבל ימי שיחבר את טורקיה לחופי סוריה ומשם ימשיך לטריפולי בצפון לבנון. טורקיה אף הביעה נכונות להשתתף בשיקום דרום לבנון, מהלך שעשוי להרחיב עוד יותר את נוכחותה הכלכלית במדינה.
גם מסילת החיג'אז חוזרת לתמונה
בשורה התחתונה, ח'טיב מעריכה כי בחודשים הקרובים תתפוס אנקרה מקום משמעותי בהרבה בלבנון. אם עד כה טורקיה נתפסה בעיקר כשחקנית חיצונית בזירה הלבנונית, הרי שלפי הניתוח שפורסם ב-"Arab News", היא עשויה להפוך לשחקנית מרכזית במערכת הפוליטית, הביטחונית והכלכלית במדינה – ובמקביל גם לגורם משמעותי במאזן הכוחות מול איראן, סוריה וישראל.
התרעות פיקוד העורף