על אף הביקורת הנוקבת וההאשמות החוזרות ונשנות באנטישמיות, פיקר מסרב להתנצל ומתעקש להגדיר את עצמו כ"אנטי-ציוני". לדבריו, "יש אנשים בחוץ שמדברים על יהודים מנקודת מבט מאוד אנטישמית, חלקם בימין למען האמת, והם לא זוכים לאותה רמת בחינה וביקורת כמוני".
פיקר בן ה-35, יליד ניו ג'רזי שגדל בטורקיה למשפחה אמידה, הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות השנויים במחלוקת אך המשפיעים ביותר ברשת. הוא מחזיק בקהל עצום של כ-3.1 מיליון עוקבים בפלטפורמת טוויץ' (Twitch) ומיליונים נוספים ברשתות החברתיות כמו אינסטגרם, יוטיוב ו-X.
למרות שהוא נגדיר עצמו כמרקסיסט, פיקר הוא מפעיל אימפריה תקשורתית מתוך ביתו שמעורר לא מעט ביקורת, על רקע אורח חייו הרהבתני שהפך לכוח פוליטי ממשי. הוא מקדם מועמדים מהשמאל הרדיקלי בארצות הברית, קורא למיסוי מיוחד של מליארדרים, דורש פיקוח על שכר דירה, תומך בהקמת מדינה פלסטינית חופשית וקורא לקיצוץ מיידי של הסיוע הצבאי האמריקני לישראל.
הפרובוקציות של פיקר, שהתחיל את דרכו בערוץ השמאל של דודו צ'נק אויגור, "הטורקים הצעירים", לא עוצרות בביקורת על ישראל. בעבר טען כי אמריקה "הרוויחה ביושר את ה-11 בספטמבר", אמירה שעליה אמר מאוחר יותר כי יכול היה לנסח בזהירות רבה יותר. כיום נאסר עליו להיכנס לתחומי בריטניה מכיוון שנוכחותו שם הוגדרה ככזו ש"אינה תורמת לטובת הציבור".
למרות זאת, הוא אינו מתנצל על סגנונו הבוטה. הסנאטור הרפובליקני ריק סקוט, שעמו יש לפיקר היסטוריה עכורה, כינה אותו "מטורף שונא אמריקה ותומך טרור". על כך הגיב פיקר ל"וול סטריט ג'ורנל": "אני גס רוח, ולפעמים אציק לבריונים. אבל אני מעדיף להיות מישהו שלא עומד בכללי הנימוס, אך נמצא בצד הנכון של ההיסטוריה".
השאלה הגדולה שמרחפת כעת מעל המערכת הפוליטית בארצות הברית היא האם המועמדים הנתמכים על ידי פיקר יכולים ללכת עד הסוף ולנצח, והאם המפלגה הדמוקרטית יכולה לשרוד את הקרע הפנימי הזה. פיקר עצמו דוחה בבוז את הטענה שהמפלגה חייבת לפנות למרכז כדי להישאר רלוונטית בבחירות הקרובות: "תפיסת ה'הכל בסדר, חייבים לפנות למרכז' היא בדיוק מה שגרם לדמוקרטים להפסיד לטראמפ פעמיים. ההבדל הפעם הוא שהבוחרים מודעים לכך".
התרעות פיקוד העורף