על פי תבנית מסודרת: דונלד טראמפ נכנס למלחמה חדשה מול סין

כפי שדווח ב"וול סטריט ג'ורנל", מדרגות המכס נקבעו על פי רמת הרגישות של הכלים וארץ מוצאם. רחפנים גדולים בעלי מאפיינים בעלי שימוש צבאי, כגון מערכות דימות תרמי ורכיבים טכנולוגיים קריטיים, יספגו מס בגובה 100% מערכם. לעומת זאת, רחפנים קטנים יותר וחלפים שאינם בעלי השפעה ביטחונית ישירה יחויבו במכס של 25%. בעלות בריתה של וושינגטון יזכו לתנאים מועדפים בהרבה: מוצרים מהאיחוד האירופי, יפן, דרום קוריאה וטייוואן יחויבו ב-15% בלבד, ובריטניה תזכה לשיעור של 10%, בכפוף לכך שמרבית הפיתוח והרכיבים מקורם במדינות אלו או בארה"ב.

ההחלטה מתבססת על סעיף 232 לחוק הרחבת הסחר משנת 1962, המאפשר לנשיא להטיל מכסים מטעמי ביטחון לאומי. כלי משפטי זה, ששימש את הממשל בעבר להטלת מכסים על פלדה וכלי רכב, נחשב לעמיד במיוחד ולא הושפע מפסיקות בית המשפט העליון שביטלו בעבר היטלים גורפים אחרים. הצעד הנוכחי מצטרף לשורת סנקציות טכנולוגיות שהוטלו לאחרונה על בייג'ינג, ומגיע בעיתוי מתוח, שבועות ספורים לקראת פגישתו המתוכננת של טראמפ עם נשיא סין, שי ג'ינפינג.

במקביל להחלטה על הרחפנים, חתם הנשיא על מזכר נשיאותי מיוחד שנועד לתמרץ השקעות פדרליות ישירות בבניית ותיקון ספינות עבור הצי האמריקני, במטרה לשקם את העוצמה הימית של ארה"ב. המכסים על הרחפנים ייכנסו לתוקף בתוך 21 יום, בעוד שההיטלים על רכיבים בלתי רגישים יוחלו בעוד כחצי שנה.