"אנו מאמינים שכלכלות שאינן מבוססות שוק, הדוחפות זרם בלתי פוסק של ייצוא זול, אינן בנות קיימא", הצהיר בסנט במסיבת עיתונאים בתום המפגש. "ברור שהמדינה עם העודף הגדול ביותר בחשבון השוטף שלה, אשר אינו בר קיימא - הרפובליקה העממית של סין - היא זו שהתנגדה".
בהיעדר הצהרה משותפת, פרסם משרד האוצר האמריקני מסמך סיכום של יו"ר הוועידה, המפרט את תחומי ההסכמה. אולם צוין בו כי סין דחתה סעיפים שעסקו בהבטחת שרשראות אספקה יעילות למינרלים קריטיים, בסכנות שבהסתמכות יתר על ייצוא לצמיחה ובחשיבות של האצת הסדרי חוב של מדינות. עם זאת, בסנט ציין כי הוא מעודד מכך ש־19 המדינות האחרות שהשתתפו הסכימו על הצורך לטפל בחוסר האיזון העולמי.
מעבר למתח מול סין, הוועידה עסקה בהרחבה במאבק הכלכלי נגד איראן, המוגדר כאחת הבעיות המרכזיות המעיבות על הכלכלה העולמית בשל עליית מחירי האנרגיה והאינפלציה. שר האוצר בסנט הביע אופטימיות, בשולי הפסגה, כי האיחוד האירופי, בריטניה ואיחוד האמירויות יצטרפו לארה"ב ב"מבצע מנודה כלכלי", קמפיין של ממשל טראמפ שמטרתו "לחנוק" את הכלכלה האיראנית, תחת איום בסנקציות על מדינות שלא ינתקו עמה קשרים.
בראיון לרשת 'פוקס ביזנס', התבטא בסנט בציוריות: "אנו הולכים לחנוק כלכלית את המשטר הזה... אנו קוברים את ראשו של הנחש האיראני. הנחש לא יודע שהוא מת עדיין, אבל הוא יפסיק לפרפר כשהשמש תשקע". הוא אף העריך כי שיבושי הסחר יחלפו, וחזה כי "בעוד שנתיים, מיצר הורמוז יהיה פיסת מים חסרת ערך".
במקביל, ארה"ב ספגה ביקורת מצד בנות בריתה על מדיניות הסחר של הנשיא טראמפ, ובפרט על המכסים שהוטלו לאחרונה על סחורות קנדיות. שר הכלכלה הגרמני, רוברט האבק, טען כי "מלחמות סחר... הורסות את האמון ובסופו של דבר פוגעות בכולם". בסנט דחה את הביקורת וזלזל בצעדי התגובה של קנדה, כשאמר ל־CNBC: "אני לא חושב שאפשר לנהל קרב של עין תחת עין מול מישהו שגדול ממך פי 13". הנציגים האירופים לא אהבו גם את נוכחות של שר האוצר הרוסי בכינוס.
התרעות פיקוד העורף