הוא הפתיע: "המדינה האחרונה שהכריזו עליה מלחמה הייתה בולגריה ב-1942, מאז לא מכריזים על מלחמה, אלא יוצאים למלחמה", אמר. על כן הגיע אותו תיקון לחוק. "בשנת 1970 הקונגרס אמר לנשיא: 'אוקיי, אנחנו מבינים שהקנגרס איטי ולפעמים מלחמה דורשת דינמיות, אז קח גרייס של 60 יום, ואז בוא לקבל מאתנו אישור'".
כך שבפני טראמפ עומדות כיום שלוש אפשריות. "או שעד ל-9 בחודש הוא יסיים את המלחמה. האופציה השניה השנייה הוא להגיד: 'רבותיי אני רוצה שתאשרו את זה. אני חושב שזו אפשרות לא כל כך סבירה כי הוא יודע שיהיו לו בעיות מאוד קשות חודש וחצי לפני בחירות האמצע".
וקיימת גם אופציה שלישית. "הוא יכול להגיד: 'לא אכפת לי, קחו אותי לבית המשפט העליון'. זה דבר מעניין, כי בית המשפט לא התעסק עדיין במתח הזה בין החקיקה לבין החוקה".
"בחרם כזה אני מתקשה לראות איך איראן תצליח לייצא משהו בכלל"
בכל מקרה, ברדה סבור כי המעשה האפקטיבי ביותר מצידה של ארצות הברית הוא הכלכלי. "הצד היותר משמעותי שעליו צריך לשים את העיניים זה ה'די דיי', מה שהכריז בשבוע שעבר שר האוצר שלו, סקוט בסנט", אמר.
הוא פירט: "ממשלת ארצות הברית אמרה שהיא עומדת להטיל סנקציות שניוניות. סין למשל מקריבה בנק, ואומרת שהיא מספיק גדולה ולא אכפת לה. אבל בואו ניקח עסק שמוציא תזקיקי נפט כדי לייצר פגוש של מכונית BYD. מה יקרה עכשיו? חברת BYD עצמה תיכנס למשטר החרמות".
הוא הזכיר כי קיים הבדל דרמטי בין הצהרה לבין יישום, אבל אם אותו חרם ייושם, ההשלכות על כך יהיו מרחיקות לכת. "מרתק יהיה לראות האם עד לסוף השנה הם עברו לחרם כזה. בחרם כזה אני ממש מתקשה לראות איך איראן תצליח לייצא משהו בכלל", העריך.
התרעות פיקוד העורף