העיר הרוסית המבודדת לחופי הים הבלטי, שנודעה בעבר כקניגסברג הפרוסית - הייתה השבוע עדה לאירוע תרבותי והיסטורי יוצא דופן. מאות מתושבי העיר, אנשי ציבור ואורחים התכנסו בבית הכנסת הגדול כדי לציין 130 שנה להקמתו המקורית של המבנה, באירוע שחיבר בין צלילי סוף המאה ה-19 לבין תחייתה של הקהילה היהודית המקומית.
בית הכנסת המקורי של קניגסברג נחשב בזמנו לאחת מפנינות האדריכלות של האזור, אך גורלו נחרץ בנובמבר 1938: הוא היה בית הכנסת היחיד בשטחי רוסיה של ימינו שנחרב כליל ונשרף בלהבות "ליל הבדולח". במשך עשרות שנים עמד השטח שומם, עד שלפני כשמונה שנים שוחזר המבנה במדויק על אותם יסודות היסטוריים, וכיום הוא מופעל על ידי הרב דוד שוועדיק והרב אברהם ברוך דייטש.
התווים ששרדו את המלחמה
רגע השיא בטקס התרחש כאשר מקהלת בית הכנסת ביצעה מחדש, בעיבוד תיאטרלי, את היצירה המוזיקלית "שאו שערים ראשיכם". היצירה הולחנה במיוחד לחנוכת המבנה בשנת 1896 בידי אדוארד בירנבאום, שכיהן כחזן הראשי של הקהילה ונחשב לאחת הדמויות המובילות במוזיקה הליטורגית היהודית באירופה.
ההיכל, שנבנה מחדש, הדהד את אותם צלילים היסטוריים, לצד קטעי סולו בכינור של "כל נדרי" והשיר הנוסטלגי "א אידישע מאמע". "החזרה של היצירה הזו, בדיוק באותו מקום שבו עלתה באש לפני 86 שנים, מוכיחה שהתרבות והזיכרון חזקים מכל ניסיון השמדה", ציין אחד הנוכחים באולם.
החיבור הירושלמי שנחשף
באירוע הוצגה גם תערוכה היסטורית חדשה, שחשפה פרק לא מוכר ביחסים שבין גרמניה לישראל של המאה ה-19: מסמכים ומכתב שנשלח מנציגי ארגון "כולל חב"ד" גילו כי לפני 130 שנה, נדבן מקניגסברג בשם יצחק שו"ב מימן את הקמתו של בית כנסת בשכונת מאה שערים בירושלים. כעת נסגר המעגל, כשנכדו של אחד ממייסדי בית הכנסת הירושלמי פועל כיום כשליח הקהילה בקלינינגרד.
במהלך הטקס הוקראה גם איגרת ברכה ששיגר רבה הראשי של רוסיה, ברל לזר, שהתייחס לגלגולו של המבנה - מבית כנסת בעל צביון ליברלי-גרמני במאה ה-19 למרכז קהילתי אורתודוקסי פעיל כיום.
את האירוע פתח יו"ר הקהילה, אליעזר ירמיהו פליטמן, בסקירה היסטורית, והרב שוועדיק חתם בתקיעת שופר מסורתית לקראת החגים. כעת מתכוננים בקהילה להמשך חגיגות שנת ה-130, שיכללו הכנסת ספר תורה חדש שנתרם על ידי איש העסקים המוסקבאי אדוארד אלחנן מיגירוב.
התרעות פיקוד העורף