הפרצה המרכזית נשענת על מערך בנקאות כתבים בינלאומי, מנגנון היסטורי שנועד לאפשר סליקת עסקאות דולריות חוצות גבולות. מאחר שכל פעולה הנקובה בדולר מחייבת סליקה סופית במוסד פיננסי אמריקאי, איראן פיתחה רשת בנקאות צללים מתוחכמת הכוללת חברות קש וחלפני כספים בדובאי, בהונג קונג ובסין. גופים אלה אינם פותחים חשבונות ישירים בארצות הברית, אלא פועלים באמצעות מוסדות פיננסיים זרים המנהלים קשרי כתבים עם בנקים אמריקאיים, אשר מבצעים את העברות הכספים מבלי לדעת שהמוטב האמיתי יושב בטהרן. במשרד האוצר האמריקאי זיהו כי בשנת 2024 לבדה נעו כ-9 מיליארד דולר שמקורם באיראן דרך מוסדות פיננסיים בארצות הברית.
הדוגמה הבולטת ביותר נחשפה לאחרונה כאשר הרשויות בוושינגטון סימנו את הסניף האמירתי של בנק מצר המצרי, שעל פי החשד ניתב סכום עתק של עד 1.8 מיליארד דולר עבור חברות הקשורות לרשתות פיננסיות איראניות, דרך חשבונות בבנקים אמריקאיים ובהם ג'יי פי מורגן וסיטיגרופ. במסמכים נוספים נחשפו עסקאות שבמסגרתן ביקשה חברה הנדסית איראנית לרכוש רכיבים אלקטרוניים וחיישנים מסין, המשמשים לייצור כלי רכב אך מבוקשים מאוד גם לתעשיית המל"טים הצבאית, באמצעות תשלום דולרי שהיה אמור להיסלק בניו-יורק.
המצב הנוכחי מציב דילמה קשה בפני הממשל האמריקאי במסגרת מבצע הלחץ הכלכלי שלו. הפעלת יד קשה מדי נגד בנקים אמריקאיים וזרים עלולה לפגוע במעמדו של הדולר כמטבע הסחר העולמי המוביל ולדחוף מדינות לעבר חלופות כמו היואן הסיני. מנגד, פיקוח רופף מדי מאפשר למשטר האייתוללות להמשיך להשתמש בדולר האמריקאי למימון בעלי בריתו במזרח התיכון ולרכישת רכיבים צבאיים רגישים, ממש מתוך מסלקות הכספים של ניו-יורק.
התרעות פיקוד העורף