לברוב מסר את הדברים בנאום מצולם שהופנה למשתתפי סמינר שעסק ביישום הלאומי של האמנה לאיסור נשק ביולוגי ורעיל. "הפעילות הביולוגית-צבאית של מדינות מסוימות מחוץ לשטחיהן, תחת אמתלה של שיתוף פעולה בתחום המניעה ומטרות שלום אחרות, כפי שנטען, מעלה שאלות רציניות בהקשר של קיום האמנה", אמר שר החוץ הרוסי.
לדבריו, גם חמישה עשורים לאחר כניסתה לתוקף של האמנה בשנת 1975, סוגיית הביטחון הביולוגי עדיין ניצבת במוקד הדאגה הבינלאומית. לברוב טען כי ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות בתחום הביולוגי, לצד יכולתן של מדינות וגורמים אחרים לפעול מעבר לגבולותיהן, מחייבות תשומת לב מתמשכת מצד הקהילה הבינלאומית.
שר החוץ הרוסי הצביע על כמה גורמים שלדבריו מגבירים את הסיכון לאיומים ביולוגיים. בין היתר ציין את אופיים חוצה הגבולות של איומים מסוג זה, את האפשרות לעשות שימוש לרעה בטכנולוגיות ביולוגיות מתקדמות ואת החשש מפני שימוש בחומרים ביולוגיים וברעלנים לצורכי לחימה או טרור.
לדברי לברוב, האפשרות שגורמי טרור יעשו שימוש בחומרים ביולוגיים הופכת את התחום לרגיש במיוחד ודורשת הקפדה על מנגנוני הפיקוח והיישום של האמנות הבינלאומיות. הוא הדגיש כי ההתמודדות עם האיום הביולוגי אינה יכולה להסתכם רק במניעת פיתוח של נשק ביולוגי, אלא צריכה להביא בחשבון גם את השינויים המהירים בעולם הביוטכנולוגיה ואת האפשרות לניצול לרעה של ידע ויכולות מדעיות.
האמנה לאיסור נשק ביולוגי ורעיל, שנכנסה לתוקף ב-1975, נועדה לאסור על פיתוח, ייצור ואגירה של נשק ביולוגי ורעלנים. דבריו של לברוב נאמרו במסגרת דיון שעסק באופן שבו מדינות מיישמות את התחייבויותיהן מכוח האמנה ובאתגרים הנוגעים לביטחון ביולוגי בעידן של התפתחות טכנולוגית מהירה.