למרות השינוי בסדר הכוחות, שלוש המפלגות שסיימו ראשונות הן אותן מפלגות שהרכיבו את הקואליציה מאז בחירות 2021. PAM, המכונה במרוקו גם "מפלגת הטרקטור" על שם סמלה, מזוהה עם המרכז הליברלי ונוסדה ככוח פוליטי שנועד בין היתר להציב חלופה למפלגות האיסלאמיסטיות. המפלגה נחשבת קרובה לממסד המלוכני.
איסתיקלאל, שפירוש שמה "עצמאות", היא אחת המפלגות הוותיקות והחשובות במרוקו, ששורשיה במאבק לעצמאות מצרפת. היא משלבת לאומיות מרוקאית עם קו שמרני יחסית ומשתתפת זה שנים בממשלות ובקואליציות שונות.
אחת ההתפתחויות הבולטות בבחירות הייתה התאוששות מפלגת הצדק והפיתוח, PJD, המזוהה עם האיסלאם הפוליטי. המפלגה, שהובילה את ממשלות מרוקו במשך עשור, התרסקה בבחירות 2021 מ-125 ל-13 מושבים בלבד. הפעם היא זכתה ב-54 מושבים והפכה למפלגה הרביעית בגודלה.
בהמשך הרשימה נמצאות התנועה העממית עם 29 מושבים, האיחוד הסוציאליסטי של הכוחות העממיים עם 26, ומפלגת הקידמה והסוציאליזם, מפלגת שמאל ששורשיה בתנועה הקומוניסטית המרוקאית, עם 19 מושבים. שיעור ההצבעה עמד על 38.08% בלבד, ירידה חדה לעומת יותר מ-50% בבחירות 2021, על רקע תסכול פוליטי נרחב ובעיקר ניכור בקרב צעירים.
חשוב לזכור כי בניגוד לדמוקרטיות פרלמנטריות מלאות, למלך מוחמד השישי סמכויות פוליטיות נרחבות והשפעה מכרעת על מדיניות החוץ והביטחון. לפי החוקה, המלך ימנה כעת את ראש הממשלה מתוך PAM, כמפלגה שקיבלה את מספר המושבים הגדול ביותר. מאחר שנדרשים 198 מושבים לרוב, המנצחת תידרש להקים קואליציה.
התרעות פיקוד העורף