שלושה גורמים המעורים בפרטים, אשר דיברו בעילום שם, חשפו כי ההצהרה לא זכתה לתמיכה מצד הבית הלבן וההנהגה הבכירה של מחלקת המדינה האמריקאית. במקום זאת, כאשר שוחח עם כתבים ב-8 בספטמבר בפלורידה בטרם יציאתו לאמריקה הלטינית, רוביו נמנע מביקורת ישירה על ההחלטה או על מדינה מסוימת כלשהי, והסתפק באמירה כי וושינגטון לא תעשה את מה שבריטניה עשתה, וכי אין לו תגובה מעבר לכך. בתגובה לשאלות, בכיר אמריקאי הבהיר כי טיוטת ההצהרה לא הוכנה בהתייעצות עם מחלקת המדינה או הבית הלבן.
תקרית זו ממחישה את הפער המתרחב בין הבית הלבן לבין הדיפלומטים הבכירים של ממשל טראמפ בישראל, בכל הנוגע לאופן התגובה להרחבת ההתנחלויות תחת ממשלת הימין של בנימין נתניהו. היא גם מבליטה קרע אידיאולוגי גובר בתוך הימין האמריקאי בנוגע לתמיכה בישראל. הנשיא דונלד טראמפ הביע מוקדם יותר השנה את התנגדותו להרחבת ההתנחלויות, המהווה מקור הולך וגדל לחיכוך עם שכנותיה הערביות של ישראל, אם כי ממשלו הפעיל לחץ מועט על ירושלים לשנות את מדיניותה.
עמדות אלו מעמידות את טראמפ לא פעם בעימות מול האקבי, כומר בפטיסטי ותומך נלהב של מפעל ההתנחלויות, אשר נוהג להתייחס לאזור בשמו המקראי יהודה ושומרון, מונח בו משתמשת ממשלת ישראל אך טרם אומץ רשמית על ידי ארצות הברית. מילשטיין, יועצו של האקבי, אף תמך בשנה שעברה בהטלת סנקציות אמריקאיות על בית הדין הפלילי הבינלאומי כדי לאלץ אותו לבטל את אישומי פשעי המלחמה נגד מנהיגי ישראל, מהלך שממשל טראמפ טרם הוציא לפועל.
במקביל, התמיכה הציבורית בארצות הברית בישראל נמצאת בירידה מאז החלה המלחמה בעזה בשנת 2023. סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק מחודש יוני מצא כי 48 אחוזים מהמצביעים מאמינים שארצות הברית תומכת מדי בישראל. בעוד שרוב ניכר מהרפובליקנים בני 50 ומעלה רואים את ישראל בחיוב, שמרנים אמריקאים צעירים הפכו לביקורתיים יותר. סקר של מרכז המחקר פיו מסוף חודש מרץ הראה כי ל-57 אחוזים מהרפובליקנים בגילאי 18 עד 49 יש דעה שלילית על ישראל.