המומחים מצביעים על מספר גורמים מרכזיים המניעים את התופעה החברתית הזו. הגורם הראשון הוא הרחבת המושגים הפסיכולוגיים. בעוד שבעבר ילדים בוגרים ניתקו קשר בעיקר במקרים של התעללות פיזית או רגשית קשה, כיום צעירים רבים מגדירים קונפליקטים יומיומיים או ביקורת חוזרת כהתנהגות "רעילה" או "פוגענית". סקר שבדק לאחרונה כאלף הורים מנותקים העלה כי שמונים ושניים אחוזים מהם זיהו את השימוש הגובר בתוויות קיצוניות מסוג זה כגורם שהוביל לניתוק הקשר המשפחתי.
גורם נוסף הוא שינוי הציפיות מהתא המשפחתי. בעבר משפחות נתפסו כמערכת יחסים נצחית וחובה, אך כיום אנו עדים למעבר למודל של "קירבה דמוקרטית". המשמעות היא ששמירה על קשרים משפחתיים תלויה באיכותם ובתרומתם לאדם, בדומה לאופן שבו התפיסה לגבי מוסד הנישואין השתנתה באמצע המאה ה-20. במקביל, תרבות הזהות האישית משחקת תפקיד מכריע. צעירים כיום מגדירים את עצמם דרך פריזמה של מגדר, פוליטיקה, נטייה מינית ובריאות הנפש. כאשר הורים חולקים על תפיסות אלו, הם כבר לא נתפסים כבני משפחה עם דעות שונות, אלא כגורם עוין משבט יריב. מנקודת מבט זו, ניתוק הקשר נתפס כאקט מוסרי של דאגה עצמית.
התרעות פיקוד העורף