מתקפות רב־ממדיות אלו, המבוססות על מסה של רחפנים וטילים, הפכו לעניין שבשגרה במלחמה באוקראינה ובמלחמה מול איראן. מתקפות משולבות מסוג זה חושפות נקודת תורפה משמעותית במערכות ההגנה האווירית המערביות, אשר נסמכות על מיירטים יקרים במיוחד כדי להפיל קליעים נכנסים. אנקיט פנדה, עמית בכיר במכון קרנגי לשלום בינלאומי, ציין בפני ה"וול סטריט ג'ורנל" כי טקטיקות ההצפה הללו משנות לחלוטין את המתמטיקה של ההגנה האווירית.
למרות הקושי הלוגיסטי בתיאום פגיעות של כלי נשק הנעים במהירויות שונות לחלוטין, קים הציב בראש סדר העדיפויות את שדרוג הצבא המיושן שלו. שיתוף הפעולה ההדוק עם רוסיה מאיץ את המאמצים הללו. ניתוח של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים בוושינגטון מראה כי רוסיה צפויה לשגר השנה 840 טילים בליסטיים לעבר אוקראינה, זינוק של כמעט 50 אחוזים לעומת שנת 2025. עלייה זו נובעת בין היתר מאספקת טילים נרחבת מקוריאה הצפונית. כתוצאה מכך, שיעור היירוט של טילים בליסטיים באוקראינה צנח מ־24 אחוזים בשנת 2025 לסביבות 10 אחוזים בלבד השנה.
במקביל, במזרח התיכון ניסתה איראן להכריע מערכות הגנה מתקדמות באמצעות נחילי טילים ורחפנים מדגם 'שאהד' המיוצרים בעלות נמוכה בהרבה ממחיר המיירטים, לעיתים תוך שימוש בראשי קרב מתפצלים. מומחים מזהירים כי עימות עתידי מול סין או קוריאה הצפונית יפעיל לחץ דומה וחסר תקדים על מלאי המיירטים של המערב. לאמי קים, מומחית למזרח אסיה מהמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים, הדגישה כי שילוב רחפנים עם יכולות הטילים של קוריאה הצפונית עלול לרוקן את ההגנה האווירית של קוריאה הדרומית ובכך להגדיל דרמטית את סיכויי ההצלחה של מתקפות המשך באמצעות נשק גרעיני טקטי.
התרעות פיקוד העורף