כל העיניים על ישראל - ובינתיים המדינה האירופית מסתבכת בבית

התקציב החדש, שיוצג ב-6 באוקטובר, צפוי להסתכם בחבילה של כ-8.5 מיליארד אירו, מתוכם כ-7 מיליארד אירו להגדלת ההוצאה הציבורית וכ-1.5 מיליארד להפחתות מס. ואולם, חלק ניכר מהכסף כבר נדרש לכיסוי העלייה בעלויות השירותים הציבוריים והאינפלציה, כך שהמרחב שנותר לממשלה לצעדים חדשים מוגבל יותר מכפי שנראה.

יוקר המחיה בראש סדר היום

הנושא שמפעיל את הלחץ הגדול ביותר על הממשלה הוא יוקר המחיה. סקר Irish Times/Ipsos B&A שפורסם השבוע מצא כי הסיוע בעלויות האנרגיה והחימום הוא העדיפות הראשונה של הבוחרים לקראת התקציב. 23% מהנשאלים סימנו אותו כצעד המרכזי שהם מבקשים מהממשלה. נתונים נוספים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האירית הציבו את הדיור, יוקר המחיה והגישה לשירותי חינוך ובריאות בין שלוש הדאגות המרכזיות של הציבור.

גם בתוך הקואליציה אין הסכמה מלאה. הצעות להקל במס הרכישה לרוכשי דירה ראשונה יצרו מחלוקת בין פיאנה פול לפינה גייל. האריס הודיע שאינו מתכוון לקדם ביטול של המס בתקציב, אף שמרטין ובכירים אחרים בפיאנה פול הביעו תמיכה ברעיון.

באופוזיציה דורשת שין פיין צעדים רחבים יותר, ובהם ביטול ה-USC, היטל ביטוח סוציאלי אוניברסלי, על 40 אלף האירו הראשונים של ההכנסה, ביטול מס הפחמן על נפט לחימום והחזרת זיכויי האנרגיה למשקי הבית. הממשלה טוענת כי חלק מהצעות אלה ייצרו חור גדול בהכנסות המדינה.

גם שאלת איחוד אירלנד חוזרת למרכז

מרטין תומך עקרונית באיחוד אירלנד ואף אמר כי מבחינתו זה יהיה "התוצאה הטובה ביותר", אך הוא מסרב להציב לוח זמנים. לדבריו, לפני משאל עם יש צורך בהבהרת התנאים שבהם הוא יתקיים ובהסכמה רחבה יותר בין דבלין, לונדון והקהילות בצפון. הוא אף הגדיר כבלתי מספק את המצב שבו הסמכות לקבוע מתי ייערך משאל נמצאת בפועל בידי השר הבריטי לענייני צפון אירלנד.

כך, דווקא בתקופה שבה הביקורת על ישראל יוצרת מכנה משותף רחב בחלקים ניכרים של הפוליטיקה האירית, כמעט כל שאלה פנימית גדולה, מהמסים והדיור ועד למחירי האנרגיה ולעתידו החוקתי של האי, חושפת מערכת פוליטית מפוצלת ומאבק הולך וגובר על סדר העדיפויות של אירלנד.