על פי ה"גרדיאן", משרד הפנים הבריטי מעריך כי כרבע מהפליטים שייקלטו במסגרת התוכנית יהיו פלסטינים ונשים ונערות מאפגניסטן. בנוסף תינתן עדיפות לאנשים עם מוגבלויות ולקבוצות אחרות שיזוהו כבעלות צורך מיוחד בהגנה. הפליטים יופנו לבריטניה באמצעות נציבות האו"ם לפליטים והארגון "הפרויקט הבינלאומי לסיוע לפליטים", ויעברו בדיקות ביטחוניות ובדיקות עבר פלילי לפני כניסתם למדינה.
התוכנית צפויה להתחיל בהיקף מצומצם של מאות בני אדם בשנה, כאשר במשרד הפנים שואפים להרחיב אותה בהמשך לאלפים בודדים, בין היתר בהתאם לירידה במספר המהגרים הנכנסים לבריטניה בדרכים בלתי חוקיות. מספר המקומות בתוכנית יוגבל מדי שנה. תוכנית ההתיישבות הבריטית למעשה חדלה לקבל הפניות חדשות בדצמבר 2024, אף שלא נסגרה רשמית.
אחד ההבדלים המשמעותיים בין הפליטים שיגיעו באמצעות המסלול החוקי לבין מבקשי מקלט שנכנסו לבריטניה באופן בלתי חוקי נוגע לאפשרות לקבל מעמד קבע. מי שייכנס במסגרת התוכנית יוכל להתקדם לקבלת מעמד של תושב קבע בתוך חמש שנים. זאת בניגוד למדיניות החדשה כלפי מי שמגיעים, בין היתר, בסירות קטנות דרך תעלת למאנש, שמעמדם נבחן מחדש מדי 30 חודשים ועלול להישאר זמני במשך שנים רבות.
מחמוד צפויה לומר כי המהלך נועד להוכיח שמערכת ההגירה הבריטית יכולה להיות גם מבוקרת וגם הומניטרית. לדבריה, הציבור הבריטי עדיין מאמין כי על המדינה "להציל את חייהם של מי שנמלטים ממלחמה ומרדיפה", אך התהליך חייב להיות מוגבל ומפוקח.
התוכנית החדשה באה לאחר שממשלת הלייבור סגרה בשנה שעברה מסלולים ייעודיים לקליטת אפגנים חדשים. לפי נתוני משרד הפנים, מאז 2021 נקלטו בבריטניה יותר מ-38 אלף בני אדם באמצעות תוכניות היישוב מחדש לאפגנים.
ארגוני סיוע לפליטים בירכו על פתיחת מסלולים חוקיים, אך טענו כי מאות מקומות בשנה אינם מספיקים. מועצת הפליטים הבריטית מסרה כי מסלולים כאלה עשויים לצמצם את התלות במבריחי בני אדם, אך כדי שתהיה להם השפעה משמעותית יש צורך ב"אלפי מקומות, לא מאות".
התרעות פיקוד העורף