אויקן פוטר מה־CIA בשנת 2010. בשנת 2015 הוא הגיש תביעה בסך 25 מיליון דולרים נגד הסוכנות, בטענה שפוטר בשל מערכת יחסים רומנטית עם סוכנת צעירה ממנו, וכי השתקת ספרו הייתה חלק ממסע נקמה. התביעה נדחתה, אך המסמכים חושפים קריירה של 13 שנים, שבמסגרתה פיקד אויקן על יחידת עילית של סוכני תגובה מהירה וניהל יותר מ־80 פקודים. הסוכנות, מנגד, האשימה אותו באי־סדרים כספיים והתעמרות בעובדים, טענות שאותן הוא מכחיש בתוקף.
לפי ה"וושינגטון פוסט", הספר מעלה באוב פרק אפל בתולדות הסוכנות, במיוחד סביב התרחבות תוכנית הכיסוי העמוק לאחר פיגועי 11 בספטמבר. התוכנית זכתה לתקציבי עתק של מיליארדי דולרים, ולדברי עמיתיו לשעבר, הפכה לכישלון שבו ההוצאות הכספיות היו חשובות יותר מהתוצאות המבצעיות.
אויקן עצמו אינו חוסך בביקורת: "ישנם מנהלים המעדיפים שסוכנים יהיו רואי חשבון במקום מרגלים שלוקחים סיכונים, בעוד שהם מעלימים עין כשמקורביהם בורחים עם מטילי זהב". אמירה סאטירית זו מהדהדת את מעצרו בחודש מאי האחרון של בכיר בסוכנות, דיוויד ג'יי. ראש, בחשד לגניבת מטילי זהב בשווי 40 מיליון דולרים מקופת המדינה. "כמעט בלתי אפשרי לאנשים מבחוץ להבין עד כמה הסוכנות הפכה לבינונית", מסכם אויקן, "ורק ספר באורך מלא יכול לעשות צדק עם הנושא".
התרעות פיקוד העורף