עבור תושבי הייזל טאון, שבה ההכנסה החציונית למשק בית עומדת על כ־60 אלף דולר בשנה, סכום כזה יכול לכסות שכר דירה של חצי שנה או הוצאות מחיה רבות. עם זאת, נראה כי מעטים מתושבי המקום ממהרים לקבל את פני הפרויקט. התושבים שהתראיינו ל"וול סטריט ג'ורנל" הביעו התנגדות נחרצת מסיבות מגוונות, החל מחשש מרעש תמידי, דרך רתיעה מהתפשטותה של הבינה המלאכותית, ועד לחוסר אמון כללי כלפי יזמים. ג'ון זולה, תושב העיירה הסמוכה שוגרלוף, טוען כי פוליטיקאים מקומיים מתפתים בקלות על ידי חברות ענק שזוכות לאחר מכן לפטורים ממס למשך עשור.
ג'ף פאסנאכט, מורה בגמלאות שביתו סמוך לאתר המיועד, הביע חשש עמוק משנים של רעשי בנייה. לדבריו, סכום של עשרת אלפים דולר אינו מפצה כלל על הפגיעה העתידית בערך הנכס שלו. מנגד, צ'ארלי לשקו, איש תחזוקה בגמלאות המתגורר מחוץ לאזור הזכאות למענק, הודה כי הכסף היה יכול לעזור לו להגשים חלום ולרכוש בית פרטי. דיאנה ספאלון, מורה לחינוך מיוחד, מודה כי המענק עשוי לעזור בכיסוי שיפוצים שעשתה, אך גם היא מודאגת בעיקר מההשפעה על שווי ביתה.
ברנט מיילס, מנהל השיווק של נורת'פוינט, הסביר כי הרעיון נולד בעקבות פגישה ציבורית סוערת שבה דרשו התושבים לדעת מה ייצא להם מהפרויקט. מיילס ציין כי החברה מתכננת להשקיע 120 מיליון דולר בקהילה במהלך ה־15 השנים הבאות, והעריך כי הצליח להפיג את החששות בקרב כמאה תושבים.
בינתיים, עתידו של הפרויקט לוט בערפל. הרשות המקומית דחתה את המיזם מסיבות תכנוניות בנובמבר, מה שהוביל לתביעה מצד נורת'פוינט – הליך שעדיין מתנהל. עד להכרעה, הוטל מורטוריום זמני על בניית חוות שרתים. אד נגרה, גמלאי המסייע בארגון ההתנגדות, מסכם את תחושת התושבים ומזהיר כי ההצעה הכספית פועלת כבומרנג: "רוב האנשים פשוט שואלים את עצמם – האם הם מנסים לשחד אותנו כאן?".
התרעות פיקוד העורף