על פי דיווח שפרסם היום (שני) העיתון היווני "קתימריני", המהלך נועד לאפשר את חידוש העבודות בפרויקט האסטרטגי, שנקלע למבוי סתום בעקבות התנגדות אנקרה, מבלי להכיר בתביעותיה הטריטוריאליות.
ביוון מדגישים כי שינוי המסלול לא יהווה הכרה בסמכות הטורקית באזור, אלא נועד לצמצם את הסיכון שאנקרה תנסה לאסור לחלוטין את הפעילות בו.
הצרפתים נכנסים לתמונה
המהלך מתרחש לאחר שקבוצת ההשקעות הצרפתית Meridiam רכשה באוגוסט 66% מחברת Great Sea Interconnector, האחראית להקמת חיבור החשמל בין יוון לקפריסין.
החברה הצרפתית Nexans תבצע את הנחת הכבל, ואילו כלי שיט הנושא דגל צרפתי צפוי להשלים את סקרי קרקעית הים שנותרו. מעורבותן של החברות הצרפתיות נועדה לחזק את הפרויקט מבחינה כלכלית ומדינית.
העמדה היוונית נסמכת על אמנת האו"ם בדבר משפט הים, המתירה הנחת כבלים על המדף היבשתי בכפוף לתנאים הקבועים בה. מנגד, טורקיה מתעקשת כי פעילות באזורים שבהם היא תובעת זכויות מחייבת תיאום ואישור מצדה.
החשש: שידור חוזר של העימות ב-2024
עד כה הושלמו כ-60% מסקרי קרקעית הים הדרושים לפרויקט. יתרת העבודות כוללת אזורים רגישים ממזרח לאיים קאסוס וקרפאתוס, שבהם התערבו ספינות מלחמה טורקיות ביולי 2024 ושיבשו את עבודתה של ספינת מחקר איטלקית.
האירוע הוביל למעשה להקפאת העבודות ועורר משבר ביחסי יוון וטורקיה. במקביל, אתונה בוחנת אפשרות להרחיב את מימיה הטריטוריאליים ל-12 מיילים ימיים מדרום וממערב לכרתים, עוד לפני חידוש הסקרים.
צעד כזה עשוי לשמש מבחן לתגובת אנקרה באזור הנמצא מחוץ לים האגאי, שבו קיימת אזהרה טורקית מפני הרחבה יוונית של המים הטריטוריאליים.
לפי "קתימריני", אף שההכנות מתקדמות, עדיין לא נקבע מועד מחייב לחידוש הסקרים. גם שינוי אפשרי בתוואי אינו מבטיח שטורקיה תימנע מהתערבות נוספת.
בינתיים נותרת גם הסתייגותה של קפריסין, שבה גורמים רשמיים מטילים ספק בתועלת הכלכלית של הפרויקט לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים הכרוכים בו.
התרעות פיקוד העורף