הניצחון של וילדרס שהסתיים בנפילת הממשלה
מי מוביל את המדיניות כלפי ישראל?
מסנקציות ועד איסור על סחר בהתנחלויות
בהסכם הקואליציוני מינואר 2026 נקבע כי הסנקציות הלאומיות והאירופיות נגד ממשלת נתניהו, חבריה ומקורביה יישארו בתוקף עד לנקיטת צעדים משמעותיים לשלום ולשמירה על המשפט הבינלאומי. בהסכם התחייבה הממשלה גם לחדש את שיתוף הפעולה עם אונר"א, להתנגד להרחבת ההתנחלויות ולתמוך בשיקום רצועת עזה.
עם זאת, ממשלת הולנד מבדילה, לטענתה, בין ממשלת נתניהו לבין מדינת ישראל. היא תומכת בהקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בטוחה, מגנה את מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ודורשת שהארגון יתפרק מנשקו ולא ימלא תפקיד בשלטון העתידי בעזה. הכרה רשמית במדינה פלסטינית, על פי עמדתה, צריכה להשתלב בתהליך מדיני מוסכם.
מהגרים, מוסלמים והזירה הפנימית
בניגוד לווילדרס, שהאשים בעבר את הקהילה המרוקאית בעקבות תקיפת אוהדי מכבי תל אביב באמסטרדם ואף קרא לגירוש המעורבים, ממשלת יטן מדגישה את המאבק בגזענות ובאנטישמיות ואת שיתוף הפעולה עם הקהילות היהודיות והמוסלמיות. במקביל, היא מקדמת מדיניות הגירה מחמירה הכוללת צמצום מספר מבקשי המקלט, הרחבת אפשרויות הגירוש והגברת הפיקוח על גורמי דת המסיתים לשנאה.
וילדרס, שנפגש בעבר עם נתניהו וביקר בהתנחלויות, ממשיך להציג עמדה התומכת במדיניות ישראל אך אין לו אחיזה בשלטון. יתרה מכך, השינוי במדיניות הולנד לא ביטל את המחלוקות הפנימיות: אפילו בתוך D66 נשמעת ביקורת על הממשלה בטענה שאינה מפעילה לחץ מספק על ישראל. מחאה ברוח זו אף קטעה את נאומו של יטן בכינוס מפלגתו בסוף השבוע האחרון.
התרעות פיקוד העורף